טקסט אירוע עליון
קרב
שנערך בבוקר ה-7
באוקטובר 1973 בין כוח החלוץ של אוגדה 162 לבין פלוגת קומנדו מצרית באזור רומני
המרוחק כ-30
ק"מ מזרחית לתעלת סואץ. המארב שהוצב במקום היווה חלק ממאמץ מצרי רחב לשבש את
מהלכי צה"ל בחזית באמצעות פעילות קומנדו בשטחו העורפי.
טקסט אירוע מורחב
בצוהריי ה-6 באוקטובר 1973 פתח הצבא המצרי בהרעשה ארטילרית כבדה על קו המעוזים הישראלי, תקף מן האוויר בסיסים ומרכזי שליטה ובקרה של צה"ל בסיני והחל בצליחת התעלה ובהנחת ראשי גשר. מתוך הבנה כי ישראל תחיש כוחות מילואים לקו החזית, תכנן הפיקוד המצרי לשבש את הגעת התגבורת לשם ולפגוע בדרכי הגישה לאזורי הלחימה. כפועל יוצא מכך, הוחלט להנחית במסוקים כוחות קומנדו בשטחים בשליטת צה"ל, להציב חסימות על צירי התנועה המרכזיים ולהניח מארבי נ"ט ליחידות השריון הנעות לסיני.
עם פרוץ המלחמה, גיוס יחידות המילואים היה בעיצומו, וצה"ל נערך להעביר במהירות כמה שיותר כוחות לכיוון התעלה. חטיבת השריון 217 בפיקודו של אל"ם נתן ניר, שהוכפפה לאוגדה 162 והתארגנה בבסיסה בבית דראס, הייתה מראשוני היחידות שהורדו דרומה. גדוד 113 בפיקודו של סא"ל אסף יגורי היה כוח החוד, שנע לאורך ציר החוף שנמתח מרצועת עזה ועד קנטרה הנמצאת בצפון תעלת סואץ. המצרים, שהיו מודעים לחשיבותו של נתיב זה פעלו מבעוד מועד, והנחיתו במסוקים פלוגת קומנדו מגדוד 183 שצוידה באמצעי נ"ט רבים שנועדו לפגוע במובילי הטנקים וברכבים המשוריינים. כוח זה נפרס לאורך כשני ק"מ בין רומני לבין בלוזה, שם נמצא בסיס חטיבה מרחבית 275, והציב מארב מוסווה במקביל לכביש, אשר שלט עליו בתצפית ובאש.
ב-7 באוקטובר בשעה 05:30 עברו טנקים ראשונים של גדוד 113 בפיקודו של מפקד הפלוגה יצחק בריק את מקום המארב בדרכם לבלוזה. זמן קצר אחר כך תקפו המצרים את הטור המשוריין ובריק נקרא לשוב לאחור ולהשמיד את הכוח האורב. מפקד האוגדה אברהם אדן שרצה להתרכז בבלימת המצרים סמוך לתעלה לא אהב את ההחלטה, אך גודלו של המארב במיקומו הנוכחי לא הותירו ברירה אלא להסיר את האיום. במשך למעלה משלוש שעות ניהלו צוותי השריון קרב בטווחים קצרים תוך שהם דורסים חלק מלוחמי הקומנדו תחת שרשראות הטנקים.
לקראת השעה 09:00 נמנו עשרות הרוגים בקרב הכוח המצרי ושארית לוחמיו נסוגו לכיוון בלוזה, אך המארב שנפרס בטווח רחב טרם חוסל במלואו. כשעתיים מאוחר יותר, נתקל כוח רכוב של לוחמי סיירת שקד, שהיה בדרכו לתדלק את הזחל"מים שלו, בשארית כוח הקומנדו המצרי שהתחפר בדיונות לאורך הציר. חלק מהלוחמים פרקו מהרכבים והסתערו בהתאם לתרגולת חי"ר על חיילי האויב, ותוך שהם מסתייעים באחד מטנקי גדוד 113 שהיה בסמוך. בתוך כמחצית השעה נהרגו עשרות חיילים מצריים נוספים, מארב הקומנדו לאורך הציר חדל מלהתקיים וכביש החוף לכיוון התעלה נפתח למעבר הכוחות. בקרב זה נהרגו עשרה לוחמי צה"ל, מרביתם מחטיבה 217, ובין 70 ל-100 לוחמי קומנדו מצריים מצאו את מותם.