אהרון (פדל'ה) פלד נולד בשנת 1933 בישראל. בשנת 1951 התגייס לצה"ל ומילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה, תחילה בחיל הרגלים ובהמשך בחיל השריון. בשנת 1965 התמנה למדריך ראשי בבית הספר לשריון ובשנים 1968-1966 פיקד על קורס מפקדי טנקים ובמינוי משני פיקד על גדוד טנקים 125. במהלך תפקידו פרצה מלחמת ששת הימים והוא הוביל את הגדוד בלחימה בחצי האי סיני נגד הצבא המצרי במסגרת חטיבת השריון 200.
בשנת 1968 מונה למפקד בסיס אימונים של חיל השריון ובמהלך תפקידו עמד בראש כוח משימה שהשתתף בפשיטת צה"ל על העיירה כראמה בירדן. הכוח בפיקודו השמיד מספר טנקי אויב ועל חלקו בקרב זכה לצל"ש הרמטכ"ל שבהמשך הומר לעיטור המופת. בשנים 1970-1968 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון הסדירה 14 שהייתה כפופה לאוגדה 252 בסיני. לאורך כהונתו התחוללה מלחמת ההתשה עם מצרים ובמסגרת תפקידו עסק בביטחון שוטף לאורך תעלת סואץ ובתפעול המעוזים בקו בר לב.
בשנים 1971-1970 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון 164 ובשנים 1972-1971 פיקד על חטיבה ממוכנת במילואים 11. בשנים 1973-1972 פיקד על חטיבת השריון הסדירה 188 ובשנים 1974-1973 שימש כמדריך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה ובמינוי משני שב לפקד על חטיבה 11. במהלך תפקידו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא הוביל את החטיבה בלחימה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, ובכלל זה בקרבות בגזרת מעוז בודפסט. בסוף המלחמה צלח את התעלה והחטיבה בפיקודו עסקה בביטחון שוטף בשטח מצרים.
בשנים 1975-1974 שימש כסגן מפקד אוגדה 252 ובשנים 1979-1975 פיקד על אוגדת השריון במילואים 194 בפיקוד המרכז בדרגת תת אלוף, ובמקביל שימש מדריך בקורס מפקדי חטיבות. בשנים 1980-1979 שהה בלימודים בחו"ל ולאחר שובו לארץ פיקד על קורס מפקדי חטיבות.
בשנים 1982-1981 פיקד על מרחב שלמה עד לפירוקו עם השלמת נסיגת צה"ל מחצי האי סיני. בשנת 1983 השתחרר משירות קבע בצה"ל. הוא נפטר ב-12 באוקטובר 2020.