אמנון מרטון נולד בשנת 1937 בישראל. בשנת 1955 התגייס לצה"ל והוצב בחיל השריון בו עשה את כל שירותו הצבאי. בתום הסמכתו כאיש צוות טנק שירת בגדוד 82 בחטיבת השריון הסדירה 7, תחילה כתותחן טנק ובהמשך כמפקד טנק. הוא השתתף במערכת סיני כלוחם חרמ"ש ובשנת 1957 הוסמך לקצונה. לאחר קורס הקצינים וההכשרה החילית פיקד בשנים 1958-1957 על מחלקת טנקים בגדוד 9 בחטיבה 7, ובתום תפקידו החליט להשתחרר מצה"ל. במסגרת שירות המילואים הוצב בגדוד 19 בחטיבת השריון 60 בו עשה מספר תפקידי פיקוד.
בשנים 1959-1958 שימש כמפקד מחלקה ובשנים 1961-1960 שימש כסגן מפקד פלוגה. בשנים 1967-1961 פיקד על פלוגת טנקים בגדוד, בכלל זה במלחמת ששת הימים. הוא לחם בחזית המצרית והשתתף בקרב לכיבוש קו החוף בצפון סיני ובקרב שריון בביר גפגפה בעומק המדבר. בשנים 1968-1967 שימש כסגן מפקד הגדוד. בשנים 1972-1968 פיקד על גדוד טנקים 226 בחטיבה ממוכנת במילואים 11 ומעת לעת היה עמו בתעסוקה מבצעית בתקופת מלחמת ההתשה.
בשנים 1979-1972 פיקד על גדוד טנקים 410 בחטיבת השריון במילואים 600. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא נשלח עם הגדוד לחזית המצרית. הוא הוביל אותו בקרבות בלימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, וב-9 באוקטובר 1973 נפצע מהפגזה ארטילרית באזור מתחם מכשיר וסיים את חלקו במלחמה. כחודשיים אחר כך התאושש מפציעתו ושב לפקד על הגדוד, שקיבל לאחר המלחמה את המספר 7050.
בשנים 1983-1979 פיקד על חטיבת השריון במילואים 177 בדרגת אלוף משנה, בכלל זה במהלך מלחמת שלום הגליל בלבנון. בשנים 1988-1985 עמד בראש מטה אוגדת שריון במילואים בפיקוד הדרום.
הוא נפטר ב-14 בינואר 2014.