דן זיו נולד בשנת 1936 בישראל. בשנת 1954 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. הוא הוכשר כלוחם בגדוד 890 והשתתף בשורה של פעולות תגמול בגבולות. בשנת 1956 הוסמך כקצין חי"ר ובתום הקורס פיקד על מחלקה בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים הסדירה 202. בתקופת כהונתו פרצה מערכת סיני והוא צנח עם הגדוד מעבר לקווי האויב בקרבת מעבר המיתלה.
הוא השתתף בקרב העקוב מדם שנערך שם עם יחידות הצבא המצרי ועל התנדבותו לחלץ פצועים תחת אש קיבל לאחר המלחמה ציון לשבח מהרמטכ"ל, שלימים הומר לעיטור הגבורה.
בשנת 1957 הדריך בבית הספר לקצינים (בה"ד 1) ובתום תפקידו השתחרר מצה"ל. במערך המילואים הוא הוצב בגדוד 57 בחטיבת הצנחנים 80 ועשה בו מספר תפקידי פיקוד. בשנים 1960-1959 פיקד על מחלקה ובשנים 1966-1960 פיקד על פלוגה. בעקבות הקמתה של חטיבת הצנחנים במילואים 55 הוא הועבר לשורותיה ומילא בה תפקידי פיקוד בכירים בלחימה.
בשנים 1969-1966 שימש כסגן מפקד גדוד 71 ובכלל זה במלחמת ששת הימים. הוא לחם עם הגדוד בחזית הירדנית והשתתף בקרבות במרחב העירוני בירושלים ובהשתלטות על העיר העתיקה. בשנים 1974-1969 פיקד על גדוד 565 בחטיבה, שמספרה השתנה ל-247. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא נשלח עם הגדוד לחזית המצרית. במשך כשבוע עסק הגדוד בפיקודו במשימות סיור ובניסיונות לאתר אויב. בהמשך, שולב הגדוד במבצע אבירי לב וכוחותיו צלחו ראשונים את תעלת סואץ באמצעות סירות גומי והקימו ראש גשר על אדמת מצרים. הוא הוביל את הגדוד בתנועה צפונה מנקודת הצליחה, לחם בשטח החיץ החקלאי וניהל קרב בנחיתות מספרית בכפר סרפאום, ממנו נחלץ לאחר מצור ממושך.
בשנים 1977-1975 שימש כקצין קישור במפקדת פיקוד הצפון ובשנים 1978-1977 שימש כקצין אג"ם במפקדה על חטיבתית שהפכה לאוגדה מרחבית 91 בגבול לבנון.
הוא נפטר ב-7 בנובמבר 2022.