אלחנן סלע נולד בשנת 1924 בגרמניה ובנעוריו התגורר בצרפת. במלחמת העולם השנייה לחם במסגרת צבא צרפת החופשית, תחילה נגד הנאצים על אדמת אפריקה ואירופה, ובהמשך נגד הצבא היפני במזרח אסיה. בשנת 1947 עלה לישראל, ובמלחמת העצמאות פיקד על מחלקה ושימש כסגן מפקד פלוגה בגדוד 21 בחטיבת כרמלי ולחם עימה בחזית הצפון. לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון ומונה למפקד יחידת מרגמות בחטיבת השריון הסדירה 7.
בשנים 1951-1950 פיקד על פלוגת משוריינים בגדוד 79 בחטיבה 7 ובשנים 1952-1951 פיקד על פלוגת הסיור בחטיבה. בשנת 1953 מילא תפקיד מטה בחיל השריון ובסיומו שב לחטיבה ופיקד בשנים 1954-1953 על פלוגת טנקים בגדוד 82. בשנים 1955-1954 שימש כקצין אג"ם במפקדת גייסות השריון (מפג"ש) ובשנת 1955 שימש כקצין האג"ם של חטיבת השריון במילואים 27.
בשנת 1956 שימש כסגן מפקד גדוד 9 בחטיבה 7. בשנים 1957-1956 פיקד על גדוד טנקים 19 בחטיבה 27, הוביל את לוחמיו בקרב ההבקעה בפתחת רפיח במערכת סיני, והגיע עמו לאזור התעלה. בשנים 1958-1957 פיקד על גדוד 82 בחטיבה 7 ובשנים 1959-1958 הדריך בקורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון.
בשנים 1960-1959 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם) ובמינוי משני פיקד על גדוד השריון הפיקודי 182 של פיקוד המרכז. בשנים 1961-1960 שימש כסגן מפקד חטיבה 7. בשנים 1964-1962 הדריך בפו"ם, כאשר במינוי משני שימש כסגן מפקד חטיבה ממוכנת במילואים 10. בשנים 1966-1964 מילא תפקיד במסגרת אגף המודיעין ובשנים 1967-1966 פיקד על חטיבה ממוכנת במילואים 45 בפיקוד הצפון.
בשנת 1967 מונה למפקד חטיבת השריון במילואים 520 ובתחילת תקופת ההמתנה נשלח עימה לחזית המצרית. במהלך המלחמה, הוביל את החטיבה דרך אום כתף על הציר המרכזי לעומק סיני וכבש עימה את מתחם אביריק. בהמשך, היה אמור לנוע עם החטיבה לכיוון מעבר המיתלה ולעבר ראס סודר, אך העיכובים בתנועתה הביאו להדחתו מהפיקוד עליה.
בשנים 1969-1968 מילא תפקיד מטה במפג"ש ובשנים 1973-1969 כיהן כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בתאילנד, בפיליפינים, בבורמה ובלאוס. זמן קצר לאחר סיום תפקידו ושובו לארץ פרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא מונה לסגן מפקד אוגדה משימתית 440, שהתבססה על חניכי המכללות הצבאיות, עסק בהקמת קו הגנה שני בסיני והכין את כוחותיה לנחיתה אפשרית על החוף המערבי של מפרץ סואץ. בשנת 1974 הוענקה לו דרגת תת אלוף בשל התקן שמילא במלחמה ובשנים 1977-1975 שימש כיועץ צבאי למבקר מערכת הביטחון. בשנת 1978 השתחרר משירות קבע בצה"ל.
הוא שם קץ לחייו ב-11 ביוני 1999 בשל מחלה סופנית.