יששכר (ישכה) שדמי נולד בשנת 1922 בישראל. בשנים 1944-1942 שירת כנוטר במשטרת היישובים העבריים, שחבריה נמנו על ארגון ההגנה אך פעלו כחוק בחסות המנדט הבריטי. לאחר מכן הוכשר כמפקד מחלקה ושירת בפלמ"ח ובחיל השדה (חי"ש) של ההגנה.
במלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל של הפלמ"ח, תחילה כמפקד פלוגה ובהמשך כמפקד הגדוד החמישי, ולחם בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. בהמשך, עבר לחטיבת הנגב ופיקד על הגדוד השביעי בקרבות נגד הצבא המצרי בחזית הדרום. לאחר המלחמה הדריך בקורס למפקדי גדודים ובשנים 1952-1951 פיקד על בית הספר לקצינים (בה"ד 1). לאחר תקופה קצרה בה עמד בראש פיקוד ההדרכה (פה"ד) פיקד בשנים 1955-1953 על חטיבת גולני.
בשנים 1956-1955 פיקד על חטיבת חי"ר מוגברת 17, אשר הייתה אחראית על הגנת אזור השרון במסגרת פיקוד המרכז. בשנים 1958-1956 עמד בראש מחלקת חי"ר במחלקת ההדרכה במטה הכללי והמשיך לפקד על חטיבה 17 במינוי משני. בתקופת כהונתו פרצה מערכת סיני, אך על אף שלא היה מעורב בלחימה במצרים, שמו נקשר לטבח של עשרות מתושבי כפר קאסם שבוצע בראשיתה בגזרת החטיבה. בסיום תפקידו עבר הסבה לשריון ובשנים 1961-1959 פיקד על חטיבת השריון במילואים 37.
בשנת 1961 מונה למפקד חטיבת השריון במילואים 200. בשנת 1963 השתחרר משירות קבע בצה"ל, אך המשיך לפקד על החטיבה במסגרת מערך המילואים עד לשנת 1971. במהלך כהונתו פרצה מלחמת ששת הימים והוא נשלח עם החטיבה לחזית המצרית. הוא הוביל אותה בפריצה דרך ואדי חרידין לביר לחפן, כדי לתקוע טריז במערך המצרי ולהגן על האוגדות המתמרנות מסכנת איגוף. בהמשך, החטיבה חדרה לעומק סיני, ניהלה קרבות שריון בג'בל ליבני ובביר חסנה, חסמה בפני המצרים את דרכי הנסיגה במעברי המיתלה והגידי ולבסוף התייצבה על גדת התעלה.
בשנים 1973-1971 מונה לסגן מפקד אוגדת השריון במילואים 36 ובשנים 1975-1973 שימש כעוזרו של מפקד פיקוד הצפון. במהלך כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים ומתוקף תפקידו נמנה על גוף קבלת ההחלטות בפיקוד אשר היה אחראי להכוונת המערכה בחזית הסורית. בשנת 1974 הועלה לדרגת תת אלוף ובשנים 1979-1975 שימש כסגן מפקד גיס 446. בשנת 1979 מונה לקצין קישור אג"ם בפיקוד הצפון ומילא תפקיד זה קרוב לעשור.
הוא נפטר ב-28 בספטמבר 2018.