שלמה ניצני

​מפקד גדוד טנקים 79, שלחם במסגרת חטיבת השריון הסדירה 14 בחזית המצרית. הוא הוביל את הגדוד בקרבות הבלימה העקובים מדם בגזרה המרכזית של התעלה ביממה הראשונה למלחמה. הוא נפצע ב-7 באוקטובר 1973 באורח קשה וסיים את חלקו במלחמה

 

שלמה "מוני" ניצני נולד בשנת 1936 בישראל. בשנת 1955 התגייס לצה"ל והוצב בפיקוד הנח"ל. הוא עבר מסלול של לוחם, שירת בגדוד הנח"ל המוצנח 88 והשתתף בפעולות התגמול. במערכת סיני לחם בקרב המיתלה ובמסגרתו חילץ פצועים תחת אש כבדה של האויב. על אומץ לבו ודבקותו במשימה קיבל לאחר המלחמה ציון לשבח מהרמטכ"ל שלימים הומר לעיטור הגבורה. לאחר המלחמה הוסמך לקצין חי"ר והיה למפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים הסדירה 35. 

בשנת 1959 השתחרר משירות קבע ובמערך המילואים הוצב בחטיבת הצנחנים 80. בשנים 1962-1961 שימש כקצין המבצעים של גדוד 65 ובשנים 1964-1962 פיקד במסגרתו על פלוגה. בשנת 1964 שב לשירות בקבע ובשנים 1967-1965 מילא תפקיד הדרכה בקונגו בשליחות מטעם צה"ל ומשרד הביטחון. 

בשנים 1968-1967 שימש כסגן מפקד גדוד 50 בחטיבה 35 ובשנים 1969-1968 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם). בשנים 1971-1969 פיקד על גדוד 906 במסגרת פיקוד הנח"ל ובתום תפקידו שימש כמפקד פלוגה בבית הספר לקצינים (בה"ד 1). 

לאחר שעבר הסבה לשריון, פיקד בשנים 1973-1972 על גדוד טנקים 79 בחטיבת השריון הסדירה 401, שהוצבה בחצי האי סיני. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים ומראשיתה לחם הגדוד תחת פיקוד חטיבת השריון הסדירה 14. הוא הוביל את לוחמיו בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של התעלה וב-7 באוקטובר 1973 נפצע באורח קשה מפגיעת רסיס פגז בראשו. על מנהיגותו בקרב ועל אומץ לבו הוענק לו לאחר המלחמה עיטור המופת. לאחר תהליך שיקום ממושך שימש לזמן קצר בשנת 1974 כקצין מטה במפקדת גייסות השריון, ובשנת 1975 הדריך בקורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון. בשנת 1977 השתחרר משירות קבע בצה"ל. 

הוא נפטר ב-6 באוקטובר 2012.

לחץ לדף המעוטר: שלמה ניצני

לחץ לדף הקרב: מצרים פותחת במלחמה​