טקסט אירוע עליון
מהלך
צבאי של עיראק שבמסגרתו שלחה כוחות צבא ללחימה בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים
לצד צבאות סוריה וירדן. הופעת חיל המשלוח העיראקי גרמה לבלימת התקדמות צה"ל
בשטח סוריה ולשינוי משמעותי ביחסי הכוחות בשדה הקרב.
טקסט אירוע מורחב
ב-6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים במהלך מתואם של צבאות מצרים וסוריה. עיראק שלה אין גבול משותף עם ישראל לא הייתה שותפת סוד למהלך הפתיחה, אך כחלק מהסולידריות הערבית וכהמשך להשתתפותה במלחמות עם ישראל ב-1948 וב-1967, החליטה לשלוח כוחות לעזרת אחיותיה הערביות. בעוד שלעזרת מצרים נשלחו שתי טייסות מטוסי האנטר, הרי שלעזרת סוריה נשלח כוח אווירי וקרקעי משמעותי יותר. לבד מארבע טייסות קרב התארגן בעיראק כוח משלוח שמנה שתי דיביזיות שריון 3 ו-6 ובהן ארבע חטיבות טנקים ושתי חטיבות ממוכנות, וכן שתי חטיבות חי"ר. סך הכול כלל הסד"כ העיראקי שנשלח לחזית כ-30 אלף חיילים, כ-500 טנקים וכ-180 תותחים. כדי להגיע לחזית היה על כוח המשלוח העיראקי לגמוע מרחק של מאות ק"מ ומשכך לא נטלו יחידותיו חלק בימי הלחימה הראשונים. זאת ועוד, אגף המודיעין בצה"ל העריך כי ראשוני הכוחות העיראקיים לא יתערבו במערכה לפני ה-13 באוקטובר.
בצהריי ה-12 באוקטובר, בעיצומם של קרבות ההבקעה בשטח סוריה, זיהתה תצפית של אוגדה 210 בפיקודו של אלוף דן לנר כוח בעוצמה של שתי חטיבות שמנה בין 80 ל-100 טנקים. כוח זה נע כשמונה ק"מ מדרום לכוחות צה"ל בשני טורים, כאשר האחד נע לעבר כפר נסג' על ציר יאיר והשני נע לעבר התלים אל-מל ומסחרה על הצירים פיליפס וקרלוס. בתחילה לא הייתה וודאות לגבי זהות הכוח הרענן שהופיע ממזרח, אך אם היוודע כי מדובר בכוח עיראקי שהקדים את הגעתו לחזית ואיים לאגף את כוחות האוגדה בכפר נסג' היה על צה"ל להגיב במהירות. מטוסי חיל האוויר הופנו לעבר הטור המשוריין וביצעו עד חשכה כ-30 גיחות תקיפה ובמקביל ניתנו על ידי מפקדת אוגדה 210 פקודות היערכות מחדש לחטיבות הכפופות לה. חטיבה 679 בפיקוד אל"ם אורי אור נפרסה בצורת קשת דרומית מזרחית לכפר נסג', חטיבה 179 בפיקודו של אל"ם רן שריג תפסה עמדות במורדות הדרום מזרחיים של תל קרין וחטיבה 9 בפיקודו של אל"ם מרדכי בן-פורת נערכה מדרום וממערב לתל. בשעה 16:10 נוצר מגע ראשון עם השריון העיראקי ובקרב שנמשך אחר הצהריים נפגעו מספר טנקים בחוד הכוח העיראקי. בעיצומו של הקרב הועברה חטיבה 205 בפיקודו של אל"ם יוסי פלד תחת פיקוד אוגדה 210 שמנתה עתה ארבע חטיבות וניתנה לה הפקודה להשתלט על תל אל-מל ועל תל מסחרה. בדרכה ליעדיה נתקלו כוחותיה בשריון העיראקי וניהלו עמו קרב בטווחים קצרים ועם רדת ערב הונחתה לנתק מגע ולשוב להתארגנות.
לאור המידע המודיעיני כי כוחות עיראקיים נוספים הוזרמו לחזית והשתלבותם בלחימה קרובה, הוחלט במטכ"ל לערוך בליל 13-12 באוקטובר מבצע מוסק בעומק סוריה במטרה לעכב את תנועתם. כוח של 25 לוחמים מסיירת חטיבת הצנחנים 35 בפיקודו של סרן שאול מופז הוטס על גבי יסעור מטייסת 118 ובמסגרת מבצע כותונת חיבל בגשרון על הכביש המחבר בין סוריה לבין עיראק, ופגע במספר כלי רכב צבאיים.
במקביל למבצע המוסק, הוחלט במפקדת אוגדה 210 להפעיל את ארבע החטיבות שעמדו לרשותה לטובת מארב לכוח העיראקי באזור תל שער ובצומת מעץ. הכוחות נפרסו בצורת ח' ויצרו למעשה שטח השמדה שנועד לסגור על האויב משלושה כיוונים, ולקראת השעה 03:00 נכנסו כוחות מחטיבה 12 העיראקית לתוך מלכודת המוות. הקרב בין הצדדים נמשך עד השעה 07:00 ולאחר שהעיראקים איבדו כ-40 כלי רכב משוריינים הם נתקו מגע ונסוגו באופן מסודר. בעקבות זאת כבשו כוחות אוגדה 210 במהלך שעות הבוקר של ה-13 באוקטובר את התלים מסחרה, קרין, מרעי ואל-מל ושבו לעמדות שמהן נסוגו ביום הקודם.
על אף ההישג של אוגדה 210 האגף הדרום מזרחי שלה בקו התלים שכבשה היה נתון מעתה ואילך לאיום משמעותי של כוח המשלוח העיראקי שהלך והתעצם. כפועל יוצא מכך לא ניתן היה לחדש את תנופת ההתקדמות לעומק סוריה ומהלך ההבקעה של צה"ל נבלם. עד לסיום המלחמה התרכזו אפוא כוחות צה"ל בבלימת התקפות נגד חוזרות ונשנות של צבאות סוריה, עיראק וירדן בשטח המובלעת שבשליטתם. עם הסכמת נשיא סוריה להפסקת אש פינו העיראקים את כוחותיהם כצעד מחאה ושבו לארצם כלעומת שבאו. אבדותיו של כוח המשלוח העיראקי בסוריה במלחמת יום הכיפורים על פי עדותם שלהם נאמדו ב-835 חללים, 271 פצועים ו-73 נעדרים בעוד שבציוד הן הסתכמו ב-111 טנקים ונגמ"שים פגועים וב-249 כלי רכב צבאיים אחרים.