הקרב במזרעת בית ג'ן

הקרב במזרעת בית ג'ן

​קרב שנערך ב-12 באוקטובר 1973 נגד כוחות סוריים בכפר מזרעת בית ג'ן, השוכן בגולן הסורי למרגלות רכס החרמון. הקרב היווה חלק ממאמץ ההבקעה של אוגדה 36 ועיצב את גבולה הצפוני של המובלעת הישראלית בשטח סוריה.

ב-11 באוקטובר 1973 בשעה 11:00 החלו כוחות צה"ל לעבור את הקו הסגול, להבקיע לתוך סוריה ולהעביר את הלחימה לשטחה. חטיבת השריון 7 בפיקודו של אל"ם אביגדור בן גל הובילה את המהלך במסגרת אוגדה 36 וחדרה לגולן הסורי בין מוצבי הבט"ש 104 ו-105. על פי התכנית המבצעית הוחלט כי החטיבה תפעיל שני מאמצים במקביל, כאשר כוח אחד אשר יחדור בסמוך לכפר ג'ובתא אל-חשב ינוע לעבר תל שמס ויהווה את המאמץ הדרומי, בעוד כוח שני אשר יחדור בסמוך לתל אחמר וינוע לעבר הכפר מזרעת בית ג'ן יהווה את המאמץ הצפוני.

המאמץ הצפוני כלל את גדוד 77 בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני, את כוח כץ בפיקודו של סא"ל עמוס כץ, אשר הורכב בעיצומה של המלחמה, בעיקר מלוחמים ששבו לארץ מחו"ל והיה לגדוד טנקים מאולתר, ופלגת לוחמים מסיירת מטכ"ל. הכוח כבש בשעה הראשונה להבקעה את המתחם הסורי בתל אחמר ופנה שמאלה לכיוון צומת חד'ר בצפון. משם נעו הלוחמים על ציר צין שחיבר בין הכפר מסעדה בשטח ישראל לבין הכפר מזרעת בית ג'ן שהיווה את יעד המאמץ הצפוני.

הכפר מזרעת בית ג'ן הממוקם למרגלות רכס החרמון, כ-45 ק"מ מדרום מערב לעיר הבירה דמשק, שימש כמתחם קדמי במערך ההגנה עליה. על פי המידע המועט שהיה על האויב במקום, הוערך כי בכפר נמצאו שרידי כוחות מדיביזיה 7 ומהחטיבה המרוקאית שתגברה אותה ולרשותם עמדו כעשרה טנקים. לקראת ערב הגיע הכוח לפאתי הכפר ובסביבות השעה 17:30 פתחו טנקי גדוד 77 באש מטווח של כשני ק"מ לעבר טנקים סוריים שנצפו בין הבתים הראשונים שלו. חלק מהטנקים הסוריים אמנם נפגעו, אך הוחלט שלא לנהל קרב לילי בשטח בנוי בלתי מוכר ללא תגבורת חי"ר ומול עוצמת אויב לא ידועה. לפיכך, נערכו שני הגדודים לחניון לילה משני צדיו של ציר צין, כאשר כוח כץ שכן מדרומו בתוך חורשה בעוד גדוד 77 מצפונו בשטח הפתוח. בה בעת, הסורים שראו בכפר שטח חיוני להגנה על הדרך המובילה לדמשק, ניצלו את ההפוגה בליל ה-12-11 באוקטובר לטובת תגבור המערך שלהם שם בטנקים נוספים ובלוחמי קומנדו שהונחתו ממסוקים. כך, אפוא, הפך הכפר למתחם מוגן על ידי סד"כ משמעותי של טנקים, ובעיקר של חוליות נ"ט מיומנות שנערכו בעמדות מארב בין הבתים.

חרף השינויים בהיערכות האויב נותרה התוכנית להשתלטות על הכפר למוחרת עם בוקר כשהייתה. על כוח כץ היה לפרוץ לתוך הכפר ולהשתלט על שטחים שולטים על צומת הצירים צין-שדפה וזאת בחיפוי של גדוד 77. על גדוד 12 מחטיבת גולני בפיקודו של ארווין לביא שסופח לכוח היה לחדור לכפר בעקבות כיבושו ולטהר את בתיו מלוחמי חי"ר ומחוליות נ"ט שתפסו בהם מחסה.

ב-12 באוקטובר עם שחר החלו טנקי גדוד 77 לתפוס עמדות שולטות לחיפוי ובשעה 06:00 החלה פעולת ריכוך ארטילרי של עמדות בכפר. הסורים פתחו בהפגזה כבדה ומדויקת על כוחות חטיבה 7 בסיועם של קציני תצפית, ששהו על החרמון ותקפו באמצעות מטוסי קרב את שטחי הפריסה שלהם. כוח כץ, שפתח בתנועה לתוך הכפר וגדוד 77, שנמצא בחיפוי, ספגו אבדות מהתקיפה האווירית והארטילרית. כפועל יוצא מכך, החיש חיל האוויר עזרה שבמסגרתה הותקפו מטרות בשטח הקרב והופלו מספר מטוסי מיג סוריים אך לא היה בהם די. חרף הסיוע האווירי תכנית הפעולה השתבשה לאור הפגיעות בטנקי גדוד 77 ובשל מותו של קצין הקישור הארטילרי הגדודי. בעקבות זאת, כוח כץ נותר ללא חיפוי אפקטיבי ועם סיוע ארטילרי דליל. בנוסף לכך, מפקד הגדוד עמוס כץ נפצע כבר בתחילת הפריצה מרסיס בראשו ונאלץ להעביר את הפיקוד על הכוח לקצין המבצעים עמוס לוריא.

בתנאים אלה המשיך כוח כץ בתנועה לתוך הכפר ונתקל בהתנגדות עזה של הסורים במקום. הלחימה התרכזה סמוך לגשר על נחל שזרם בתוך הכפר והמעבר עליו הפך למלכודת מוות. במקום נוצר פקק של הטנקים ושל הנגמ"שים של לוחמי סיירת מטכ"ל, שהיווה מטרה נוחה לפגיעה, וגם העבירות בסמוך לגשר הייתה בעייתית, הן בשל החורשה הסמוכה לוואדי והן בשל קשיי התמרון בין בתי הכפר.  בנוסף, הכוח התקשה לזהות את מקורות הירי שפגעו בכלים באופן קטלני ומדויק. בעקבות זאת, כ-11 מהטנקים של כוח כץ נפגעו וכמות ההרוגים והפצועים הלכה וגדלה. אולם, הגעתו של עמוס לוריא לכיכר במרכז הכפר והשתלטותו על רשת הקשר, היוו תחילתו של מפנה. הוא ערך חלק מהטנקים בכניסה לכפר באופן שבלם את המתקפה הסורית ושלח את לוחמי סיירת מטכ"ל לתפוס שטח שולט כדי לאתר את מקורות הירי. בעקבות זאת אותרה פלוגת טנקי T-62 בחורשה ממזרח לכפר, שהסבה את עיקר הנזק וכדי לחסלה הוחלט לתקוף אותה מעורפה. עמוס לוריא הורה לפלוגה ד' לנוע בתנועת איגוף ותיאם את תנועתה מול גדוד 77. פלוגת הטנקים הסורית, שהסתתרה בחורשה בסמוך לצומת הצירים שדפה-צין, הופתעה והושמדה מטווח עשרות מטרים בתוך זמן קצר. מהלך זה שבר את המתקפה הסורית והכריע את המערכה על מזרעת בית ג'ן. סמוך לשעה 14:00 הכפר כולו היה בשליטת חטיבה 7 ולאחר מכן הועבר לידי גדוד 12 של חטיבת גולני כדי להשלים את טיהורו.  

כיבוש מזרעת בית ג'ן השיג את היעד האופרטיבי של כוח המאמץ הצפוני של חטיבה 7 במחיר כבד של 16 לוחמים הרוגים. יחד עם זאת, ההתקדמות לעבר הבירה דמשק ותנופת ההבקעה נעצרה לאור הגעת כוח המשלוח העיראקי לחזית ובלימתה של אוגדה 210. כפועל יוצא מכך, צה"ל התרכז בעיקר בקרב הגנה ובגזרת מזרעת בית ג'ן נהדפו בימים הבאים ניסיונות סוריים להשיב לידיהם את הכפר.