הקרב הימי בפורט סעיד

הקרב הימי בפורט סעיד

​​​​​​קרב ימי שנערך בליל 7-6 באוקטובר 1973 בין חיל הים הישראלי בסיוע חיל האוויר לבין אניות המלחמה של הצי המצרי. קרב זה פתח את המערכה בזירה הימית בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים​.​

​ערב המלחמה עיקר הצי המצרי, שהתבסס על ספינות טילים (סטי"לים) סובייטיות מדגם אוסה, שכן בנמלי אלכסנדריה ופורט סעיד שלחוף הים התיכון. עם הגעת ההתרעה ב-6 באוקטובר 1973 על פרוץ מלחמה בטווח הזמן המיידי, הועלתה הכוננות בחיל הים וכוחותיו נערכו לסכל נחיתת כוחות מצרים על החוף בצפון סיני, ובפרט באזור רומני. מערך ההתרעה הימית תוגבר ושייטת 3 שלחה את זוג הסטי"לים קשת ואילת בפיקוד מפקד פלגה 35 סא"ל אלי רהב לפטרל מול ימת ברדוויל. המטרה הייתה להגן על בסיס דפנה במקום, שהיה בבחינת המוצב הקדמי של החיל לבקרה ומעקב אחר התנועות המצריות בים התיכון.

כשעתיים לאחר תחילת המלחמה תוגבר צמד הסטי"לים קשת ואילת בצמד נוסף שכלל את האניות חרב וסופה בפיקוד מפקד פלגה 33 סא"ל גדעון רז, ולאחר השעה 21:00 צורפו גם האניות סער ומשגב בפיקוד מפקד פלגה 32 סא"ל יעקב ניצן. כוח המשימה שמנה עתה שישה סטי"לים הציב מארב לכלי שיט מצריים, לאחר שאותות המכ"ם העידו על נוכחותם באזור פורט סעיד, והמתין בעמדות קרב לקראת מגע אפשרי.

ב-7 באוקטובר 1973 כחצי שעה אחר חצות הופגז בסיס דפנה מהים על ידי ספינת טורפדו מצרית שהייתה חמושה במטולי רקטות. המכ"ם הצליח לאתר את כלי השיט המצרי, והסטי"לים סופה וחרב פתחו אחריו במרדף, כ-45 ק"מ צפונית מזרחית לפורט סעיד. במקביל, העביר מפקד פלגה 35 ששהה על האנייה קשת בקשה לקבלת סיוע מן האוויר.

ספינת הטורפדו המצרית הצליחה להתחמק, אך תוך כדי המרדף התגלו מטרות חדשות בדמותם של סטי"לים מצריים, שיתכן והציבו מארב משלהם לאניות הישראליות. הסטי"לים חרב וסופה שיגרו מספר טילי ים-ים מסוג גבריאל לעבר האוניות המצריות אך לא הצליחו לפגוע בהן, ואף סיימו את מלאי הטילים שעמד לרשותן. גם ירי של כ-90 פגזים לא הצליח לפגוע בסטי"לים המצריים, אך מטוס קרב של חיל האוויר, שהגיע לאזור ההיתקלות והוכוון על ידי הסטי"ל חרב, תקף את אחד הסטי"לים המצריים והטביע אותו. שאר כלי השיט המצריים הצליחו להימלט במהירות גבוהה לעבר בסיס האם שלהם באלכסנדריה, ולפיכך ניתקו אניות חיל הים מגע מבלי שעלה בידן לפגוע בצי האויב.

קרב זה פתח את המערכה הימית מול המצרים בזירת הים התיכון. אף כי הוא לא עלה יפה מבחינת חיל הים, הרי שהלקחים המידיים שהופקו ממנו סייעו להשגת עליונות ימית מול הצי המצרי שני לילות מאוחר יותר בקרב מול חופי דמיאט ובלטים.