הקרב על מתחם אורחה

הקרב על מתחם אורחה

​​​​​​​​​​​​​​​​​הקרב על מתחם אורחה הוא קרב שהתחולל ב-19 באוקטובר 1973 על מתחם מצרי, ששכן כשלושה ק"מ ממערב לתעלת סואץ, והיווה מרכז לוגיסטי עורפי עבור יחידות של הארמיה השנייה של צבא מצרים ששהו בצד המזרחי של התעלה. הוא היווה המשך לקרב שערכה חטיבה 247 על הכפר סרפאום יומיים קודם, ונערך בין כוחות חטיבה 14, בפיקוד אל"ם אמנון רשף, לבין כוחות חי"ר מצריים שהיו חמושים היטב בנשק נ"ט ומבוצרים בבונקרים ובתעלות קשר.   

​ב-19 באוקטובר בשעה 10:00 צלחו כוחות חטיבה 14, למעט גדוד 184 שנותר באזור לקקן, את תעלת סואץ על גבי גשר הגלילים, ועברו לצידה המצרי. כשעה לאחר מכן הורה מפקד אוגדה 143, האלוף אריאל שרון, למפקד החטיבה, אל"ם אמנון רשף, לכבוש את מתחם אורחה, ולטהר את החיץ החקלאי בגזרה, וזאת כדי לנתק את הארמיה השנייה מעורפה. היערכות האויב במתחם ומידת היקפו לא היו מוכרים לצה"ל, אך בהיבט הקרקע היה ידוע כי המתחם הנמצא בשטח מישורי למדי הינו מבוצר וכולל מספר מוצבים ומחסני ציוד. על פי מפת הקוד נחלק המתחם לשני יעדים – אורחה 6421 ואורחה 6422, כאשר זה האחרון היה קרוב יותר לתעלת המים המתוקים ובמרכזו היה גשר בטון שאיפשר מעבר מעליה. לטובת המשימה הוקצו גדוד 79 בפיקודו של נתן בן ארי, יחידה 88 הידועה גם בכינוי "דב לבן" בפיקודו של יוסף יודוביץ', יחידה 424 המוכרת כסיירת שקד בפיקודו של משה ספקטור, כוח שמוליק שמנה שתי פלוגות צנחנים בפיקודו של שמואל ארד, כוח זמיר שהתבסס על פלוגת צוערי בית הספר לקצינים בפיקוד יצחק זמיר וסיוע ארטילרי. כלקח מקרב סרפאום שאירע בפאתי המתחם והותקף על ידי הצנחנים חזיתית, הוחלט לנקוט בגישה עקיפה ולהפתיע את המערך המצרי מעורפו.

בשעה 12:30 נערכה קבוצת פקודות חטיבתית ובה חולקו המשימות בין כוחות המשנה של חטיבה 14. גדוד טנקים 79, למעט פלוגה ז', נועד להוביל את הטור בתנועת איגוף ולסייע באש לכוחות המסתערים; יחידה 424 בתגבור פלוגת טנקים ז' נועדה לכבוש את יעד 6421, בעוד יחידה 88 נועדה לכבוש את יעד 6422; כוח שמוליק וכוח זמיר נותרו כעתודה חטיבתית.

בשעה 13:20 פתחה חטיבה 14 בתנועה אל מתחם אורחה על הצירים חבית-חיפה-ורדית. כעבור שעה הגיעו יחידותיה למקום מעורפו ומפקדי הכוחות תצפתו במרחק ק"מ וחצי ממערב ליעד 6421. משהתברר כי יעד 6421 נקי מאויב שונתה תכנית הקרב ויעד 6422 חולק לשניים: חלקו הדרומי הוקצה ליחידה 424 בעוד חלקו הצפוני אשר כלל גם את המעברים על גבי תעלת המים המתוקים הוקצה ליחידה 88. בשעה 14:30 פתחו הכוחות בתקיפה סימולטנית והחלק הדרומי נכבש בהתנגדות מעטה.

גזרת הפעולה של יחידה 88 חולקה לשתיים: כוח בפיקוד יוסף יודוביץ' נועד להגיע לתעלת המים המתוקים ולכבוש את פאתי הכפר סרפאום; בעוד כוח בפיקוד סגנו אמציה אטלס נועד לפעול מדרום לתחנת הרכבת המקומית ולהשתלט על אזור "המשולש", ששתיים מצלעותיו נתחמו בתעלת המים המתוקים ובזרוע היוצאת ממנה. עיקר הלחימה התרכזה ב"משולש" שם עלה הכוח על מארב נ"ט ונלחם מול שני מוצבים מצריים שהסבו לו אבדות ניכרות. בעקבות זאת הורה מפקד החטיבה בסביבות השעה 15:30 לכוח שמוליק לטהר את חלקו הצפוני של "המשולש", בעוד שעל כוח יחידה 424 וכוח זמיר היה לטהר את חלקו הדרומי. רק בתום שעה וחצי של לחימה עיקשת בתעלות קשר ובבונקרים מבוצרים נגד חיילי חי"ר מצריים הוכרע מתחם אורחה, אף כי סביבתו חייבה יממה נוספת של מיגור קני התנגדות.

בקרב על מתחם אורחה נהרגו 18 חיילי צה"ל, מהם 16 של יחידה 88, ונפצעו 43. למצרים היו בין 250 ל-300 הרוגים בקירוב ועוד 50 חיילים שנפלו בשבי. בעקבות תוצאותיו המרות של הקרב מבחינתם, הסיגו המצרים את כוחות דיביזיה 21 בגדה המזרחית צפונה, והדבר סייע להרחבת מסדרון הצליחה ולהגנה טובה יותר על הגשרים שהונחו על התעלה.​​
הקרב על מתחם אורחה