מבצעי כותונת ודוידקה

​​שני מבצעים משולבים, שנערכו בעומק סוריה בליל ה-13-12 ובליל ה-14-13 באוקטובר 1973, בשיתוף פעולה בין טייסת המסוקים 118 וסיירת הצנחנים. מטרתם הייתה לשבש תנועת כוחות אויב, שנועדו לתגבר את חזית הלחימה בגולן הסורי ולפגוע בשיירות צבאיות בשטח סוריה.​

ב-11 באוקטובר 1973 פתחו כוחות צה"ל בקרב ההבקעה בחזית הצפון והחלו בהעברת הלחימה לשטח סוריה. אוגדה 36, בפיקוד תא"ל רפאל איתן, פרצה בין מוצבי הבט"ש 104 ו-105 והפעילה שני מאמצים לעבר מזרעת בית ג'אן ולעבר תל שמס. בשל התקדמותה המהירה מהצפוי, הוקדם לוח הזמנים ואוגדה 210 בפיקוד אלוף (במיל') דן לנר עברה אף היא את הקו הסגול והחלה להתקדם במעלה ציר קוניטרה-דמשק. למחרת המשיכו שתי האוגדות להעמיק את פעילותן בגולן הסורי, אך הופעתו של כוח עיראקי משמעותי בצוהרי ה-12 באוקטובר בגזרת אוגדה 210 עצרה את תנופת ההתקדמות.

הגעת כוח החלוץ של חיל המשלוח העיראקי לזירת הלחימה וכניסתו לקרב עם צה"ל, הובילה לתובנה כי בעקבותיו צפויים להגיע כוחות רבים נוספים בניסיון לשנות את מאזן הכוחות לטובת סוריה. בעקבות זאת הוחלט ליזום מבצע בעומק סוריה במטרה לעכב את הגעת התגבורת העיראקית לקו הקדמי והתכנון המבצעי הוטל על מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי בפיקודו של תא"ל עמנואל שקד. על פי התוכנית, שזכתה לכינוי מבצע כותונת, נקבע כי כוח בן 25 לוחמים מסיירת הצנחנים בפיקודו של סרן שאול מופז יונחת ממסוק יסעור על כביש דמשק-דמיר, יפגע בשיירה העיראקית הנעה עליו מרוטבה לכיוון מערב ויחבל בגשרון כדי להאט את התקדמותה.

ב-12 באוקטובר בשעה 18:00 המריא מבסיס חיל האוויר תל נוף מסוק יסעור מטייסת 118, שהוטס על ידי רס"ן אלי קסן ועליו הלוחמים שנערכו למבצע בנוהל קרב חפוז. בסביבות השעה 20:15 הם הונחתו בעומק סוריה ונעו בוואדי עמוק לעבר הכביש שאליו הגיעו בשעה 22:00. הכוח התפצל למספר חוליות שנפרסו במארב כמאה מטרים ממנו וצוות החבלה הניח חומר נפץ במשקל 160 ק"ג מתחת לגשרון. לאחר המתנה ממושכת התקיף הכוח שלוש משאיות, מוביל טנקים וג'יפ בירי מנשק קל ובפצצות RPG ובשעה 00:30 פוצץ את הגשרון. מיד לאחר הפיצוץ שב הכוח לתוככי הוואדי, נע לנקודת האיסוף ועלה על מסוק שהטיס מפקד הטייסת סא"ל יובל אפרת חזרה לארץ.  

הצלחת המבצע הובילה בתוך פחות מ-24 שעות לתכנון פעולה נוספת ובמתכונת דומה תחת שם הקוד דוידקה. על פי התוכנית הפעם, נועד כוח בן 35 לוחמים מסיירת הצנחנים בפיקודו של סרן שאול מופז לפגוע בשיירות רכב סוריות שנעו על ציר דמשק-חומס באזור קטייפה ולפוצץ שם גשר.

ב-13 באוקטובר בשעה 19:30 המריא מבסיס חיל האוויר תל נוף מסוק יסעור מטייסת 118, שהוטס על ידי סא"ל יובל אפרת. הטיסה התנהלה בתנאי ראות גרועים, אשר הקשו על הניווט אל היעד, אך בשעה 21:00 הונחת כוח הצנחנים בשטח. זמן קצר אחר כך הסתבר לכוח שהוא לא הורד בנקודה שתוכננה והוא החל לנווט לכיוון באמצעות מפה. לאור השיבוש שנגרם בשל כך בלוח הזמנים, הוחלט לוותר על הצבת מארב לרכבים, להסתפק בפיצוץ הגשר ולשוב לנקודת האיסוף. לאחר הליכה של קילומטרים ספורים התקרבה למקום הימצאו של הכוח משאית וממנה ירדו כעשרים חיילים שפתחו בסריקות והחלו לפתוח באש. מפקד הסיירת החליט שלא להסתבך בקרב פנים אל פנים, אלא לתת מכת אש ולסגת משם. לאחר שהכוח השיב בירי והסורים חדלו את האש שינו הצנחנים את מיקומם ותוך כדי כך דיווח שאול מופז על ההיתקלות וביקש פינוי מוקדם מהמתוכנן. מסוק היסעור, שבינתיים נחת ברמת דוד, תודלק מחדש והטייס יובל אפרת המריא שוב כדי לחלץ את הכוח. בינתיים, החישו הסורים מאות חיילים לאזור והאירו אותו בפצצות תאורה ממטוסי קרב. לאור יחסי הכוחות נמנע כוח הסיירת מלפתוח באש ולהסתבך בקרב אבוד מראש בעומק סוריה. עם התקרבות המסוק סימן לו הכוח את מיקומו באמצעות נצנוץ פנס וכך נוצרה החבירה עמו. הלוחמים עלו במהירות על המסוק, שהתפנה מהמקום תוך כדי ירי לעברו, והגיע, חרף מספר פגיעות קליעים בשילדה, לארץ.

מבצע דוידקה הסתיים מבלי שיעדיו הושגו ולאור הפקת לקחים שערכו ככל הנראה הסורים ממבצע כותונת בלילה הקודם. יחד עם זאת, תושייתו ואומץ ליבו של טייס המסוק יובל אפרת הבדילו כפסע בין חילוץ הירואי לאסון כבד והצילו את הכוח מגורל מר.