תוכנית מבצעית להשמדת מערך טילי הקרקע-אוויר (טק"א) הסורי באזור דמשק ובגולן הסורי, אשר פותחה לאחר מלחמת ההתשה. מימושה יצא אל הפועל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים ב-7 באוקטובר 1973, אך הישגיה היו דלים וחיל האוויר הישראלי לא עמד במשימתו.
בעקבות מלחמת ההתשה, ובהתבסס על הלקחים שהופקו מהניסיון המצרי, בנו הסורים בתחילת שנות השבעים בסיוע הסובייטים מערך הגנה אווירית משמעותי באגן דמשק ובגולן הסורי. מטרתו הייתה להרתיע את ישראל מלפגוע בעומק שטחה ולשבש את יכולות חיל האוויר בעת עימות. המערך שילב בין סוללות טק"א נייחות מסוג SA-2 ו-SA-3 וניידות מסוג SA-6 וכן תותחי נ"מ וטילי כתף. הוא מנה 36 סוללות, כאשר 25 מהן היו מוצבות בגולן הסורי ומתוכן 15 ניידות ו-11 בסביבות דמשק.
כמענה לאתגר זה הוכנה בשנים 1973-1972 תוכנית דוגמן, שתכליתה הייתה להשמיד את מערך הטק"א במכה אווירית מרוכזת. התוכנית, שעודכנה מעת לעת בהתאם לנתונים מודיעיניים, כללה שני תרחישים: דוגמן 5א', שיבוצע ביוזמה ישראלית ובתנאי הפתעה, ודוגמן 5ב', שיבוצע במצב של מלחמה שנפתחה ביוזמת האויב וללא מרכיב ההפתעה.
בצוהרי ה-6 באוקטובר 1973 נפתחה מלחמת יום הכיפורים ביוזמת הערבים. מאחר שהמצב בגזרת תעלת סואץ נתפס כחמור יותר מזה שברמת הגולן, הוחלט כי למחרת בבוקר יצא חיל האוויר למבצע תגר במטרה להשמיד את מערך הטק"א המצרי.
ב-7 באוקטובר בשעה 06:45 פתחו מטוסי חיל האוויר במטס מקדים לתקיפת סוללות נ"מ ומספר שדות תעופה מצריים. אולם, בעיצומה של ההיערכות למכה האווירית על מערך הטק"א המצרי, הורה מפקד חיל האוויר בני פלד, לאחר התייעצות עם הרמטכ"ל דוד אלעזר, על הפסקת מבצע תגר. הסיבה לכך נבעה מההחמרה בלחימה ברמת הגולן ומההכרה בשעות הבוקר המוקדמות כי בצידה הדרומי פרצו הסורים לעומק השטח והיה בידם לאיים על יישובי עמק הירדן. לקראת השעה 07:00 התקבלה אפוא, בטייסות הקרב הפקודה להיערך לדוגמן 5ב' ושעת הש' נקבעה ל-11:30. התוכנית המקורית דיברה על שני שלבים וכללה תחילה דיכוי של סוללות הנ"מ, וכעבור זמן קצר תקיפה של סוללות הטק"א. אולם, ההכנות לתוכנית כה מורכבת היו חפוזות ולא הלמו את הדרישות המקדימות שהיו בבחינת תנאי להצלחתה. חיל האוויר לא ערך צילום מקדים של הגזרה ומשכך, המודיעין על מיקום הסוללות לא היה עדכני, היה מחסור בציוד לוחמה אלקטרונית ובמל"טים לשיבוש ולא בוצעו תקיפות מקדימות על כוחות סוריים שאיימו על נתיבי הטיסה.
בשעה 11:20 פתחו טייסות הסקייהוק 109, 110 ו-116 וטייסת הסער 105 במטס לתקיפת סוללות הנ"מ ועשר דקות אחר כך פתחו טייסות הפנטומים 69, 107, 119 ו-201 וטייסת הסקייהוק 115 בתקיפת סוללות הטק"א על פי חלוקה גזרתית. טייסת 69 תקפה את מערך הטק"א הצפוני, במהלכה התרסק מטוסם של אהוד חנקין ושאול לוי והשניים נהרגו. טייסת 119 תקפה את מערך הטק"א מול אזור הר חרמונית-הר אביטל, במהלכה הופל מטוסם של אבי ברבר וצבי אפיק והשניים נשבו. טייסת 201 תקפה את מערך הטק"א מול איזור תל פארס וספגה את הפגיעה הקשה ביותר. ארבעה ממטוסיה הופלו, שניים נוספים נפגעו ושבעה מאנשי צוות האוויר שלה נפלו בשבי הסורי. טייסות 107 ו-115, שתקפו את מערך הטק"א הדרומי, הצליחו לשוב לבסיסן בשלום.
תוצאות מבצע דוגמן 5 היו עגומות. רוב התקיפות כוונו לעבר מחפורות ריקות, מאחר שסוללות ה-SA-6 הניידות התקדמו מהעמדות המוכרות מספר ק"מ מערבה בצמוד לכוחות החי"ר והשריון הסוריים. כפועל יוצא מכך, רק סוללה נייחת אחת הושמדה ועוד אחת נפגעה מתוך 25 הסוללות שהותקפו בגולן הסורי. בנוסף, המחיר ששולם במטוסים – 6 הופלו ועוד 10 נפגעו – ובטייסים – שני הרוגים ו-9 שבויים – היה כבד. הכישלון הביא לכך שמערך הטק"א הסורי נותר פעיל כל המלחמה וחיל האוויר לא מצא מענה לסוללות הניידות. גם הפער שנוצר בין התכנון לבין הביצוע פגע במוראל, וחיל האוויר נמנע מלתקוף שוב בסדר גודל כזה את מערך הטק"א הסורי.