ב-6 באוקטובר 1973, עם התחזקות ההערכה כי חיי התושבים
ב-14 היישובים הישראליים שברמת הגולן בסכנה, ניתנה ההוראה לפינוי הילדים והנשים
מהמרחב. בליל ה-7 באוקטובר פונו גם הגברים מהיישובים. כעבור כ-48 שעות ולאחר
התייצבות המצב הוחלט לאשר לגברים לשוב ליישוביהם, ולקראת סיום המלחמה הסתיימה חזרת
התושבים כולם.
במאי 1973, לאחר שלצה"ל היו ידיעות על תכניות תקיפה של הסורים, הורה מפקד פיקוד הצפון, האלוף יצחק חופי, לקצין האג"ם ולקצין ההגנה המרחבית (הגמ"ר), להכין תוכנית לקראת פינויים האפשרי של 14 היישובים הישראליים שהוקמו ברמת הגולן החל מחודש יולי 1967. התוכנית, שכונתה "פקודת ילד", הוצגה לאלוף ואושרה על ידו ב-31 במאי 1973. כדי למנוע התנגדות מצד גורמי ההתיישבות לרעיון הפינוי, הנחה האלוף שלא להפיץ את התכנית ולהותירה כתוכנית פיקודית חסויה.
בימים שקדמו למלחמה התנהלו יישובי רמת הגולן במצב של כוננות מוגברת תוך מוכנות לכניסה למקלטים. מחוז גולן בהגמ"ר החל להכין את יישובי צפון הרמה במערכי ספיגה והתגוננות מפני פיגועים, והפיקוד חידד את הנחיות הכניסה למקלטים ב-5 באוקטובר. אולם סוגיית פינוי היישובים, כלל לא עלתה על הפרק מבחינת התושבים. בביקור שערך שר הביטחון ביישובי הרמה יומיים לפני המלחמה, הרגיע השר את חששות התושבים מפני אפשרות פרוץ המלחמה.
ב-6 באוקטובר, משהובן שהמלחמה צפויה לפרוץ בערב, העלה הרמטכ"ל בהתייעצות שקיים עם סגנו, האלוף ישראל טל, ועם מפקד חיל האוויר בשעה 05:10 את אפשרות הפינוי של הנשים והילדים מיישובי רמת הגולן. הרמטכ"ל אף אמר, כי הוא נוטה לפנות את הנשים והילדים וחלק מהגברים כבר בשעות הצוהרים של אותו היום. בדיון שערך שר הביטחון משה דיין בשעה 05:50, העלה השר את האפשרות שפינוי התושבים יוצג כטיול מאורגן לילדים. בשעה 08:05 בדיון שקיימה ראש הממשלה גולדה מאיר עם השר וראשי צה"ל, המליץ השר כי המשפחות יפונו מהיישובים עד לשעות הערב (לרבות משפחות האזרחים במרחב חצי האי-סיני). ראש הממשלה הסכימה עם ההמלצה וביקשה כי תצא הוראה שכן חששה שמא תושבים יסרבו לעזוב בתיהם. לאחר הדיון הנחה הרמטכ"ל, כי פינוי הנשים והילדים יבוצע באופן מיידי, ובשעה 09:45 התקבלה בפיקוד הצפון הוראה מענף המבצעים במטכ"ל לפנות את הנשים והילדים מיישובי רמת הגולן. לאחר שבחלק מהיישובים הביעו כוונה לסרב לפינוי, ביקר מפקד הפיקוד בחלק מהיישובים כדי להתגבר על סרבנות זו.
מפקדת ההגמ"ר הפיקודית החלה לרכז אוטובוסים לפינוי בהתאם ל"פקודת ילד" ולקבוע בתיאום עם נציגי זרמי התיישבות את המקומות אליהם יפונו הנשים והילדים, שלא התפנו עצמאית. סמוך לשעה 14:00 עת פרצה המלחמה, כבר החל הפינוי המאורגן מיישובי דרום הרמה. אולם, הפגזות כבדות ונפילת פצצות בסמוך ליישובים (דוגמת מבוא חמה ורמת מגשימים) הביאה לעיכוב הפינוי עד לשעה 15:25 ואף לשעה 17:00 במקרים אחרים. שני היישובים האחרונים בדרום רמת הגולן, נֹב ורמת מגשימים, פונו רק עם חשכה בעת הפוגה בהפגזות ובמקביל ללחימה שהתנהלה ברמה. הנשים והילדים פונו מיישובי צפון הרמה רק בשעות החשיכה, בעת ההפוגה בהפגזות. היישובים אל-רום, שניר ונווה אטי"ב פונו ברכבי היישובים בשל אי-יכולת הגעה של האוטובוסים ליישובים, ובשעה 19:05 דיווח פיקוד הצפון למטה הכללי כי הסתיים פינוי כל הנשים והילדים מיישובי רמת הגולן.
לאחר שכוחות סורים פרצו למרחב בין היישוב רמת מגשימים (שמאוחר יותר התברר כי נכבש על ידי כוחות צבא סוריה) לרפיד, ובשל הקושי להעריך את מידת החדירה וגם בשל ההבנה שהגברים לא ערוכים ליטול חלק בלחימה, הורה האלוף חופי לפנות את הגברים מהיישובים. ההנחיה לפנותם הועברה ברשת הקשר בחצות הלילה של ה-7 באוקטובר, והיא הוצאה לפועל על ידי מחוז גולן של ההגמ"ר וחטמ"ר 820. מפקד המחוז וסגנו יצרו קשר עם ראשי המועצות בגליל העליון ובעמק החולה, ארגנו כלי רכב לפינוי הגברים ותיאמו את קליטת הגברים ביישובים השונים. פינוי הגברים עצמם התעכב בשל סירוב חלקם להתפנות ועירעורם על הפקודות. פינוי היישובים הסתיים לפנות בוקר של ה-7 באוקטובר לאחר שהצליחו להתגבר על התנגדות הגברים (ביישובים דוגמת מרום גולן, מבוא חמה ואל-רום), חלקם על ידי הכוחות הלוחמים, כאשר היישוב האחרון, מרום גולן, פונה בשעה 05:10.
ב-8 באוקטובר 1973, עת החלה התייצבות המצב בדרום רמת הגולן ונעשה ווידוא כי חיילי אויב אינם נמצאים ביישובים, עדכן האלוף חופי את סגן הרמטכ"ל כי אישר את חזרתם של הגברים ליישובי דרום רמת הגולן, וכי חזרת התושבים ליישובי צפון הרמה עדיין בבדיקה. על אף זאת ביקש שר הביטחון כי בתקשורת ידווח שניתן אישור מלא לחזרת התושבים. תחילת החזרה של הגברים ליישובים הייתה רק ב-9 באוקטובר. בתחילה הועלו הגברים של יישובי דרום הרמה, שנכנסו לתחומי יישוביהם תוך כדי הפגזות במרחב. ניסיון להשיב את הגברים ליישובי צפון הרמה נכשל באותו יום, לאחר שנתקלו בהפגזות מרוכזות מאוד. ניסיון נוסף להחזרת הגברים נערך ביום רביעי, ה-10 באוקטובר, אז הועלו ליישובים באבטחה של זחל"מים. נווה אטי"ב היה הישוב האחרון אליו הוחזרו הגברים יומיים לאחר מכן בשל החשש מנוכחות הצבא הסורי במרחב הר החרמון.
במהלך המלחמה לא נגרם נזק למרבית היישובים. ברמת מגשימים נרשמו פגיעות משמעותיות כתוצאה מהפגזות ונזקים נרשמו גם באל-רום, עין-זיוון ומרום גולן.
ב-24 באוקטובר ביקש מפקד פיקוד הצפון מהרמטכ"ל אישור להחזרת כל האוכלוסייה האזרחית ליישובי רמת הגולן, ובקשתו נענתה בחיוב.