קרבות החווה הסינית

​​​סדרת קרבות שנערכו בין ה-15 ל-18 באוקטובר 1973 במסגרת מבצע אבירי לב, במטרה ליצור מסדרון צליחה מאובטח עבור כוחות צה"ל שנועדו לעבור לצד המצרי של התעלה. הקרבות התחוללו נגד מתחם מצרי שהיה ממוקם צפונית מזרחית למעוז מצמד ולאורך ציר טרטור שהיה בפאתיו וחיבר בין תעוז כישוף לבין נקודת הצליחה בחצר המעוז.

ב-15 באוקטובר 1973 פתח צה"ל במבצע אבירי לב שנועד לחולל מפנה במלחמה בחזית המצרית ולהעביר את הלחימה לשטח האויב. אוגדה 143 בפיקודו של אלוף אריאל שרון הייתה אמורה להשתלט על הצירים המובילים למעוז מצמד, שנבחר לשמש כנקודה לצליחת תעלת סואץ, לקדם דרכם ציוד גישור ולהקים ראש גשר בשטח מצרים. צירי התנועה שהובילו לתעלה נשלטו באש על ידי המצרים שהחזיקו במתחם צבאי שכונה במפת הקוד בשם אמיר. מתחם זה שכן בשטח חווה חקלאית, שהייתה חלק מפרויקט האגמים המרים שיזמה ממשלת מצרים בשנות השישים, ומטרתו הייתה לפתח את מערב סיני. לאחר כיבוש המקום במלחמת ששת הימים דבק בו הכינוי החווה הסינית, לאחר שחיילים זיהו בטעות אותיות יפניות על גבי משאבות המים שהיו במקום כאותיות סיניות.

על פי תכנית מבצע אבירי לב הוטל על חטיבת השריון 14 בפיקודו של אל"ם אמנון רשף ליצור מסדרון מאובטח ברוחב של ארבעה ק"מ ולדחוק את המצרים שישבו במתחם אמיר צפונה. הכוח שעמד לרשות חטיבה 14 כלל 97 טנקים והורכב מגדודי השריון 79, 184 ו-407 ומגדוד הסיור האוגדתי 87. בנוסף, צוותו אליו גם לוחמי חי"ר מגדוד הצנחנים במילואים 582, מסיירת שקד, מבה"ד 1 ושתי פלוגות מחטיבת הצנחנים הסדירה 35 שהרכיבו את כוח שמוליק. אזור החווה הסינית הוחזק על ידי חטיבת חי"ר 16 של צבא מצרים, אך על פי המידע המודיעיני לא נצפה כוח שריון משמעותי בגזרת הפעולה. ההערכה הייתה אפוא כי בנקל יהיה ניתן להשתלט על הצמתים לקסיקון-טרטור ולקסיקון-נחלה שהובילו למעוז מצמד.

השדרה החטיבתית פתחה בתנועה בשעה 18:05 כשגדוד הסיור 87 הוביל אותה בחוד. כעבור כשעתיים הגיע הכוח לציר האורך לקסיקון מבלי שנתקל בהתנגדות ומשם עלה גדוד הסיור צפונה ודיווח כי השטח שממערב למתחם אמיר, ובכלל זה ציר הרוחב שיק המוביל לתעלה, כארבעה ק"מ צפונית למצמד, מאובטח. בסביבות השעה 21:00 עבר גדוד 79 ללא קושי את צומת טרטור-לקסיקון, אולם בתוך זמן קצר התברר כי השקט היה מטעה. כאשר בשעה 21:21 החל לחצות גדוד 184 גם כן את הצומת נפתחה לעברו אש כבדה מטווח קצר שפגעה בעשרה מהטנקים שלו. היתקלות ראשונה זו נתנה את האות לקרב עקוב מדם בן כ-12 שעות שהתחולל באזור החווה הסינית ובפרט בצומת טרטור-לקסיקון. המצרים שהקימו מתחם נ"ט צפוף, ששילב בין טנקים מחופרים לבין חוליות של ציידי טנקים שפעלו בחסות התעלות הרבות בשטח, הסבו אבדות ניכרות לחטיבה 14. גדוד 184 ולאחריו גדוד 407 שנכנסו למלכודת מוות בצומת איבדו חלק מהטנקים שעמדו לרשותם. כוחות חי"ר של סיירת שקד ושל כוח שמוליק שנעו על גבי זחל"מים ניסו לסייע בחיסול חוליות הנ"ט המצריות ובחילוץ הנפגעים לאחור, אך גם הם נקלעו לאש תופת והתקשו במילוי משימותיהם. גדוד 79 שפעל מצפון לצומת על ציר הרוחב שיק נתקל אף הוא במתקפה מצרית, 17 מתוך 22 הטנקים שעמם יצא נפגעו בקרב שריון וממטחי סאגרים, ומפקד הגדוד עמרם מצנע נפצע באורח קשה.

התמשכות הקרב לתוך הלילה סיכנה את מהלך הצליחה, לאור זאת שהצומת נותר חסום ולא ניתן היה לקדם את ציוד הגישור. גם מצבה של חטיבה 14 היה בכי רע, ומפקדה אמנון רשף, שידע כי גורל המבצע מוטל במידה רבה על כתפיו, היה חייב לארגן את כוחותיו מחדש כדי להכריע את האויב בצומת טרטור-לקסיקון. בסביבות השעה 02:30 לפנות בוקר הוא הורה למפקד גדוד הסיור 87 יואב ברום, שנמצא כשני ק"מ ממערב לצומת לתקוף את המקום מעורפו. אולם, גם ניסיון זה נשבר כעבור זמן קצר. המצרים הנחיתו אש מדויקת על הכלים של הגדוד, פגעו בשרשרת הפיקוד שלו ולמעשה גרעו אותו מסד"כ החטיבה. לאור הכישלונות החוזרים ונשנים של השריון לפתוח את הצומת החליט אמנון רשף לטהר את המקום באמצעות כוח חי"ר ושיגר לשם בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר את גדוד 582 בפיקודו של נתן שונרי. כוח בן שישה זחל"מים נע לעבר הצומת אך תוך זמן קצר חלקו נפגע מאש נ"ט ואנשיו מצאו עצמם עד מהרה בסכנת כיתור. כך אפוא הפך גם ניסיון זה לקרב חילוץ שנמשך קרוב לשלוש שעות ובמהלכו נהרגו 25 מלוחמיו של גדוד 582. בשל הידלדלות כוחה של חטיבה 14 הועברו תחת פיקודה גדוד 599 מחטיבה 421 וגדוד 409 מחטיבה 600, אשר סייעו בחילוץ הצנחנים וניסו לשווא להכריע את המצרים שנפרסו היטב מצפון לציר טרטור.

בסביבות השעה 08:00 בבוקר החליט מפקד חטיבה 14 להרכיב כוח מאולתר בפיקודו משרידי גדודים 87 ו-407 ולארגן הסתערות נוספת על הצומת. שעה מאוחר יותר עלה בידו לפגוע בשמונה טנקים מצריים ולהודיע בקשר כי צומת טרטור-לקסיקון בידיו. בכך הסתיים הקרב הראשון בחווה הסינית אשר גבה את חייהם של 120 מחיילי חטיבה 14 ועלה ב-50 טנקים פגועים. חרף המחיר הכבד ציר טרטור עדיין היה חסום לתנועת צה"ל וציוד הגישור נותר תקוע מאחור, אך בחסות הקרב האכזרי שניהלה חטיבה 14 עלה בידי הצנחנים מחטיבה 247 לצלוח את התעלה ולהקים ראש גשר בגדה המערבית שלה.

השחיקה בכוחות חטיבה 14 מחד גיסא למול הצורך לפתוח את הציר מאידך גיסא, הובילו את מפקד החזית חיים בר לב להחלטה להטיל את משימת הטיהור של ציר טרטור על אוגדה 162 שהמתינה לצליחה. בצהריים נשלחה לאזור חטיבה 217 בפיקוד אל"ם נתן ניר, אך היפגעות שניים מהטנקים שלה מטילי סאגר שנורו ממתחם החווה הסינית, הביאו לעצירת התקיפה כבר בראשיתה. בשל חוסר רצון לאבד כלים נוספים כפי שקרה לחטיבה 14, החליט מפקד אוגדה 162 אלוף אברהם אדן לטהר את השטח באמצעות כוחות חי"ר. לשם כך הוכפפה חטיבה 35 בפיקודו של אל"ם עוזי יאירי תחת האוגדה וגדוד 890 הוטס בשעות הערב של ה-16 באוקטובר מראס סודר לרפידים כדי להיערך למשימה. בשל הדחיפות להקים גשר יציב על התעלה, ערך גדוד 890 בפיקודו של סא"ל יצחק מרדכי נוהל קרב חפוז וקיבל מידע מודיעיני מעורפל על היערכות האויב באזור החווה הסינית. כל שהיה ידוע הוא כי במקטע של ציר טרטור, כשלושה ק"מ צפונית מזרחית לצומת לקסיקון-טרטור, היו ממוקמות חוליות של ציידי טנקים שתפסו מחסה בתעלות הרבות במקום, והטיפול בהן היווה תנאי לפתיחת הציר.

בחצות ליל ה-17-16 באוקטובר 1973 החלו גדוד 890 וחפ"ק מח"ט 35 בתנועה ממזרח למערב לאורך הציר, תוך שהוא ערוך להיתקלויות אקראיות עם חוליות חי"ר מצוידות בטילי נ"ט. סמוך לשעה 02:45 הגיע כוח החוד לטרטור 42 ואז נפתחה לעברו אש חזקה מחזית רחבה למדי. בפועל, נכנסו הצנחנים לשטח השמדה מול מתחם מצרי גדול ממדים חפור ומצויד היטב, אשר היווה את האגף של הארמיה השנייה. הצנחנים שלא היו ערוכים לעוצמת אש שכזו, שכללה גם טנקים, לא יכלו להתקדם ונמצאו במלכודת מוות. ככל שנקפו השעות הלך והאמיר מספר הנפגעים והמאמץ שנועד לפתוח את הציר הפך לקרב לחילוץ הגדוד. בסביבות השעה 04:30 נחלצה לעזרה פלוגת במבה, שהייתה שייכת לגדוד הסיור של אוגדה 162 והוכפפה לחטיבה 460, וכוח הנגמ"שים שלה חילץ בשני סבבים חלק מהפצועים בשטח. בנוסף, קודם לעבר טרטור 42 גדוד טנקים 100 בפיקודו של סא"ל אהוד ברק בניסיון להקל על הלחץ שהפעיל האויב ולהגיש סיוע לנפגעים. ברק התקשה לאתר את הצנחנים הלכודים בשטח ורק לאחר שמג"ד 890 פתח רימון עשן צבעוני עלה בידו לאכנם. המצרים הגיבו מיד באש, הטנקים של גדוד 100 החלו להיפגע גם כן מטילי סאגר והסתערותם נבלמה. בין השעות 11:00-06:00 נותרו אפוא הצנחנים לכודים בתוך התעלות וניהלו קרב הישרדות נגד לוחמי החי"ר המצריים. חוסר התועלת בהישארותם שם לצד התערבותו של חיים בר לב בניהול הקרב על ידי פיקוד הדרום, הביאו להחלטה לפנותם על ידי נגמ"שים שעמדו לרשות פלוגת במבה וגדוד 100. מרבית הכוח פונה לאחור בסביבות השעה 11:00, אך הקרב הסתיים רק כעבור ארבע שעות עם חילוץ חוליית לוחמים מגדודים 100 ו-890 שנותרה מאחור ללא יכול תזוזה.

הקרב השני באזור החווה הסינית עלה בחייהם של 40 מלוחמי גדוד 890 ועוד 9 מלוחמי גדוד 100 וגם בסיומו נותר ציר טרטור חסום. אולם, התמקדות המצרים בלחימה עם הצנחנים בציר טרטור סייעה לקדם את הדוברות ללא הפרעה על ציר עכביש לעבר חצר מעוז מצמד ולהשיק גשר ראשון על התעלה בשעות אחר הצהריים של ה-17 באוקטובר.

בבוקר ה-18 באוקטובר 1973, בעוד יחידות אוגדה 162 צלחו את התעלה, נעו כוחות חטיבה 600 על ציר טרטור ופתחו אותו לתנועה לאחר שהתברר שנעזב על ידי המצרים. זמן מה אחר כך נערכה חטיבה 14 להסיר את האיום הנמשך של מתחם החווה הסינית על אזור הצליחה. לקראת צהריים הסתערו לוחמי סיירת שקד בחיפוי ארטילרי על בתי המשאבות ששכנו מזרחית לציר שיק והשתלטו על היעד. בהמשך הופעל גדוד 88 המבוסס על רכב שלל מצרי כנגד לב המתחם, וכוחותיו טיהרו את מבני החווה הסינית מבלי שנתקלו בהתנגדות. בכך הסתיים הקרב השלישי והאחרון על אזור החווה הסינית וציר טרטור שהקיזו את דמם של חיילי צה"ל, ועיקר הכוח המצרי שלחם שם בעקשנות נסוג צפונה לכיוון מתחם מיסורי.