קרב כוח צביקה

​​​קרב בן מספר שלבים שניהל כוח שריון מאולתר בפיקודו של סגן צבי גרינגולד ביממת הלחימה הראשונה ברמת הגולן עם הסורים. הכוח שהתבסס על טנק בודד לחם במשך כ-20 שעות רצופות על ציר הנפט במרחב שבין מחנה נפח לבין חושניה, ומילא תפקיד חשוב בבלימת התקדמות האויב לעבר נהר הירדן.

בצהריי ה-6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים בהתקפה מתואמת של צבאות סוריה ומצרים. סגן צבי גרינגולד, שהתגורר בקיבוץ לוחמי הגטאות וסיים כשבועיים קודם לכן את תפקידו כמפקד פלוגה בגדוד 74 בחטיבה 188, שמע על הלחימה באמצעות שידורי החדשות ברדיו. על אף שלא נשא בתפקיד כלשהו והיה אמור להתחיל לאחר החגים קורס פיקודי, החליט לשוב לגדוד. הוא נסע בטרמפים למפקדת הגדוד במחנה סער ברמת הגולן, יצר קשר עם קצין האג"ם החטיבתי רס"ן בני קצין ומשם המשיך לבסיס בנפח כדי להשתלב בלחימה. מעט אחרי השעה 19:00 הוא פגש שם את סא"ל דוד ישראלי סגן מפקד חטיבה 188 שהורה לו לקחת שני טנקים שתוקנו בסדנת החימוש עם שובם מלחימה ולנוע על ציר הנפט בכיוון דרום מזרח לעבר חושניה. בסביבות השעה 21:00 יצאו שני הטנקים בפיקודם של צבי גרינגולד וחגי צור מנפח, עלו ברשת הקשר מול אל"ם יצחק בן-שהם מפקד חטיבה 188  והזדהו ככוח צביקה מבלי שציינו את מספר הכלים שברשותם. כק"מ וחצי מצפון לצומת חושניה הכוח נתקל בטנק סורי בטווח של   15-10 מטרים בלבד והשמיד אותו. אולם, מיד לאחר הירי התברר שמערכת החשמל בטנק של צבי גרינגולד נפגעה ולפיכך הוא עבר לטנק השני בעוד חגי צור נע עם הטנק התקול חזרה לנפח. מרגע זה כוח צביקה התבסס על טנק יחיד שנע לבדו בשטח ששרץ טנקי אויב. לאחר ההיתקלות הראשונה זיהה הכוח טנקים סורים נוספים בקרבתו, ירה לעברם מטווחים קצרים של עד כ-60-50 מטרים, והשמידם תוך שימוש בתרגולת לחימה שכללה ירי ונסיגה לאחור לצורך שינוי מיקום ומניעת חשיפה על ידי כוחות האויב. כל העת, נמנע צבי גרינגולד משימוש בתאורה או באמצעי ראיית לילה, כדי שלא להיחשף בפני הטנקים הסורים שהחזיקו ביכולות איתור אינפרה-אדום.

לאחר השעה 23:00 עלו כוחות מילואים ראשונים מחטיבה 179 לרמת הגולן ופלוגת שריון מגדוד 266 בפיקודו של המג"ד סא"ל עוזי מור חברה לכוח צביקה. שמונת הטנקים נעו בשיירה על ציר הנפט לעבר חושניה וכעבור זמן קצר נתקלו בחוליות נ"ט ובכוח שריון סורי מחטיבה 51. הסורים פתחו ראשונים באש מדויקת, פגעו במרבית הטנקים וגרמו לפציעתו הקשה של המג"ד. הטנק של צבי גרינגולד נחלץ מהאש הסורית, אך כנראה ונפגע מאש כוחותינו ויצא מכלל פעולה. למעט הנהג שנהרג, צבי גרינגולד ושאר אנשי הצוות הצליחו להיחלץ אף שנפצעו מרסיסים ומכוויות. חרף מצבו הוא עלה על אחד משני הטנקים הבודדים שנותרו כשירים וחידש את הלחימה בטנקים הסורים, שוב מטווח קרוב ובאותה תרגולת של ירי ושינוי מיקום מהיר כדי להימנע מפגיעה. לאורך הלילה שב ופעל אפוא טנק יחיד בפיקודו על ציר הנפט והיה בבחינת קו הגנה אחרון למול ההבקעה הסורית בגזרה.

ב-7 באוקטובר בסביבות השעה 05:30 חברה לכוח צביקה פלוגה שנייה מגדוד 266 ואליהם הצטרף גם סא"ל דוד ישראלי כדי לפקד על כוח שמנה 14 טנקים. הכוח נע לעבר חושניה ומטווח של כשני ק"מ התגלה כוח החוד של חטיבה 51 הסורית. לאורך כל שעות הבוקר נמשכו חילופי האש בין הצדדים ותוך כדי כך הצטרף בשעה 09:30 אל"ם יצחק בן-שהם מפקד חטיבה 188 לכוח בפיקוד סגנו. עד סביבות השעה 12:30 עלה בידי הכוח לפגוע בטנקים רבים ודומה כי הסכנה שריחפה מעל מחנה נפח והסביבה חלפה. אולם, כוח מחטיבה 51 איגף את ציר הנפט ממערב ופגע קשות בכוח בפיקוד סמג"ד 82 רס"ן דן פסח, ובמקביל שעטו טנקים מחטיבה 91 הסורית לעבר צדו המזרחי של המחנה.

בסביבות השעה 14:00 התברר כי טנקים סוריים ראשונים הגיעו סמוך לגדרות מחנה נפח. מפקד חטיבה 188 וסגנו מיהרו למקום ובעקבותיהם גם הטנק בפיקודו של צבי גרינגולד. בקרב שנערך על גדרות המחנה נגדעה שרשרת הפיקוד של חטיבה 188 ועל אף שטנקים סוריים רבים נפגעו לא היה בכוחם של שרידי החטיבה להמשיך ולהילחם. טנק כוח צביקה וטנקים נוספים נסוגו לכיוון עליקה ושם פונה צבי גרינגולד לטיפול רפואי בבית חולים. כעבור שבוע הוא שב לשירות, סייע בשיקומה של חטיבה 188 ושהה עם כוחותיה במובלעת בשטח סוריה.

על פועלו בהדיפת הסורים ביממת הקרב הראשונה, ועל לחימתו בטנק בודד מול כוחות עדיפים חרף פציעתו, קיבל צבי גרינגולד את עיטור הגבורה.