מערכה
שהתחוללה לסירוגין בין כוחות השריון של צה"ל לבין כוחות של הארמיה השנייה
המצרית על רכסי דיונות, ששכנו כ-9 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ בגזרת הלחימה המרכזית
בחזית התעלה. רכסים אלו כונו על פי מפת הקוד מכשיר וחמוטל, אשר נתפסו על ידי המצרים
בתחילת המלחמה והפכו למתחמים מבוצרים שצה"ל התקשה פעם אחר פעם מלהכריע אותם.
במערכה זו הצליח לוחם החי"ר המצרי החמוש בנ"ט לכופף את השריון הישראלי
ולמנוע את כיבושם.
בצוהריי ה-6 באוקטובר 1973 פתח צבא מצרים בהרעשה ארטילרית לאורך תעלת סואץ ובחסותה החלו כוחותיו לצלוח אותה בהמוניהם בחמש גזרות דיביזיוניות. המצרים פגעו באופן ניכר באוגדה 252, שהייתה אחראית על הקו ואיבדה כשני שליש מכוח הטנקים שלה, והשתלטו על שטחים בגדה המזרחית של התעלה שעד לא מכבר היו בידי צה"ל.
ב-8 באוקטובר 1973 יצא צה"ל למתקפת הנגד בהובלת אוגדה 162 בגזרת הלחימה הצפונית, בעוד אוגדה 143 נערכה בעמדות המתנה בגזרת הלחימה המרכזית. בעקבות קריאה מוטעית של תמונת הקרב על ידי מפקדת הפיקוד, הורדה אוגדה 143 דרומה. עמדותיה ברכסי הדיונות בין ציר טליסמן לבין ציר עכביש, אשר חיברו בין מחנה טסה לבין אגם תמסח והאגם המר הגדול בהתאמה, נתפסו על ידי כוחות מחטיבה 500. המצרים ניצלו את דילול הכוחות במקום, העמיקו את אחיזתם בגזרה המרכזית, תקפו את גדוד 429 בחמוטל ותפסו אותו וחלקים ממכשיר. הכוח מגדוד 429 ספג נפגעים והוחלט לתגברו בגדוד 198 מהחטיבה השכנה 460. בהתקפה משולבת על מתחמי מכשיר וחמוטל ספגו שני הגדודים פגיעות משמעותיות ממטחי טילי סאגר שירה החי"ר המצרי. תשעה טנקים אבדו, עשרה לוחמים מגדוד 198 נהרגו וגם מפקד גדוד 429 דן ספיר נפל. בעוד גדודים 198 ו-429 נחלצו לאחור, שבה לאזור אוגדה 143 לאחר מסע מיותר דרומה וניתנה פקודה לחטיבה 421 בפיקוד אל"ם חיים ארז לכבוש את חמוטל ולחטיבה 600 בפיקוד אל"ם טוביה רביב לכבוש את מכשיר. כוח מגדוד 257 שעלה על רכס חמוטל נפגע מאש נ"ט מדויקת, גדודי החטיבה פעלו ללא תיאום וללא ריכוז מאמץ והתקפתם נשברה. כישלון חטיבה 421 בחמוטל וההבנה כי האויב מבוצר היטב הביא לקטיעת ההתקפה על המתחם השכן מכשיר כבר בראשיתה.
בעקבות כישלון מתקפת הנגד בחזית המצרית וההחלטה לרכז מאמץ בחזית הסורית, קיבל פיקוד הדרום הנחייה להימנע מקרבות שחיקה. אולם, על אף ההוראה המפורשת יזם מפקד אוגדה 143 אלוף אריאל שרון התקפה דו חטיבתית על המערכים המצריים בחמוטל ובמכשיר. על חטיבה 421 הוטל לכבוש את חמוטל בו נערכה חטיבת חי"ר 112 המצרית ועל חטיבה 600 הוטל לכבוש את מכשיר שם ישבה חטיבה ממוכנת 3. התקפות השריון נשברו בשל מחסור במקלעים ובשל לחימה עזה של החי"ר המצרי תוך שימוש יעיל בנ"ט. אמנם, תוך כדי הקרבות עלה בידי אוגדה 143 לחלץ את לוחמי מעוז פורקן הסמוך ועלה בידי גדוד 198 מחטיבה 500 שהצטרף ללחימה להשתלט על חמוטל. אולם, ההצלחה שם לא נוצלה, המצרים שבו וחזרו למתחם והמחיר ששולם בקרבות על חמוטל ומכשיר היה כבד. 25 לוחמים נהרגו ועשרות נוספים נפצעו, בין 30 ל-40 טנקים נפגעו ומהם כשליש נותרו בשטח.
ביומיים הבאים נעשו ניסיונות על ידי כוחות אוגדה 143 לאתר נעדרים שנותרו בשטח המתחמים ומעת לעת היו מגעים באש עם המצרים. אולם, גם ניסיונות אלה לא צלחו ועלו בנפגעים ובכלים פגועים נוספים.
בבוקר ה-14 באוקטובר 1973 פתחו המצרים בהתקפת נגד משוריינת לאורך החזית. בגזרת חמוטל הם קידמו את חטיבת השריון 14 שלהם אשר לחמה בחטיבה 421, ובגזרת מכשיר קידמו את חטיבת השריון 1 אשר לחמה בחטיבה 14 בפיקוד אל"ם אמנון רשף. בקרבות השריון נחל צה"ל ניצחון מוחץ בו פגע בסביבות 80 טנקים למול 7 שאבדו לו, אך שני המתחמים נותרו בידי המצרים, ובפרט מכשיר איים על נתיבי הצליחה.
עם תחילתו של מבצע אבירי לב לצליחת התעלה, תפסה חטיבה 274 בפיקוד אל"ם יואל גונן את גזרת חמוטל ומכשיר וב-19 באוקטובר פתחה בהתקפה על חמוטל. גדוד 429 שצורף לחטיבה הוביל את המהלך, אך התקפתו נשברה למול המערך המצרי החפור של חטיבה 112. החי"ר המצרי שב ופגע בטנקים הישראלים ושלושה נוספים נותרו בשטח הרכס.
ב-21 באוקטובר 1973, בד בבד עם ההתקפה של חטיבה 600 על מתחם מיסורי, שבה וניסתה חטיבה 274 לכבוש את חמוטל ומכשיר ולכרסם בהישגי המצרים בגדה המזרחית של התעלה. לאור גיחת סיור אווירית מעל המתחם שדיווחה כי הרכס ריק מנוכחות מצרית נפתחה ההתקפה של "כוח עצלות" שהורכב משילוב כוחות בחטיבה. עד מהרה הדיווח התברר כשגוי והכוח הסתבך בלחימה עם לוחמי החי"ר המצרי שפגעו בנ"ט במספר נגמ"שים וזחל"מים של לוחמי החרמ"ש. פערי הכוחות העדיפים לטובת המצרים סיכלו אפוא גם ניסיון זה ומשכך נותרו מתחמי חמוטל ומכשיר בידי המצרים עד לסוף המלחמה.
בסדרת הקרבות על שני המתחמים איבד צה"ל 61 לוחמים ונפגעו עשרות כלים משוריינים, אשר 26 מהם נותרו בשטח ובהם חללים רבים שהיו בחזקת נעדרים עד למציאתם לאחר המלחמה.