מבצע אבירי לב הוא שם הקוד למערכה לצליחת תעלת סואץ שנערכה בין ה-15 ל-18 באוקטובר 1973 והייתה למהלך הצבאי שהביא למפנה בחזית המצרית. בסדרת קרבות עקובים מדם עלה בידי צה"ל ליצור מסדרון צליחה בגזרת מעוז מצמד, להקים ראש גשר בגדה המערבית של התעלה ולהעביר את הלחימה לשטח האויב.
בעקבות הצלחת צה"ל ב-14 באוקטובר 1973 לבלום את מתקפת הנגד של הצבא המצרי בחזית התעלה ולהסב לו אבדות בסדר גודל של כ-200 טנקים וביחס של 1 ל-10, הוחלט לבצע את מבצע אבירי לב. על פי התכנית המבצעית נקבע שצה"ל יצלח את התעלה באזור מעוז מצמד, ששכן בקצהו הצפוני של האגם המר הגדול, וישתלט על שטחים ניכרים בצד המצרי של התעלה עד העיר סואץ. אזור הצליחה המיועד נבחר משום שזוהה כתפר בין שתי הארמיות המצריות ונחשב לנקי באופן יחסית מנוכחות אויב. שיטת הפעולה ליישום התכנית הייתה מדורגת. בתחילה היה על אוגדה 143 בפיקוד אלוף אריאל שרון להקים ראש גשר בגדה המערבית של התעלה ולאבטח את מסדרון הצליחה אליו. לאחר מכן היה על כוחות אוגדה 162 בפיקודו של אלוף אברהם אדן לעבור לשטח מצרים, לכבוש אזור רחב ובכלל זה את העיר סואץ, ולפגוע בבסיסי הטילים במרחב כדי לאפשר חופש פעולה למטוסי חיל האוויר.
לאחר אישור התכניות בצהריי ה-15 באוקטובר וקביעת שעת הש' לשעה 17:00, נשענה תכנית הפעולה של אוגדה 143 על מספר נדבכים. חטיבה 600 נועדה לתקוף את מתחם מיסורי כחלק מניסיון להטעות את המערך המצרי במקום ולהפנות את תשומת לבו מזירת הצליחה. חטיבה 14 הייתה צריכה לדחוק את המצרים צפונה ולמעשה לאפשר מסדרון צליחה מאובטח ברוחב ארבעה ק"מ. השגת יעד זה נועד לאפשר לחטיבה 421 לקדם בבטחה את ציוד הגישור, שכלל את גשר הגלילים ואת דוברות היוניפלוט, לקו המים כדי לאפשר את צליחת אוגדה 162. בנוסף, נועדו מאמצי חטיבות 14 ו-600 לאפשר לכוח צנחנים מחטיבה 247 להסתנן לשטח מעוז מצמד, לחצות את התעלה בסירות גומי ולבסס ראש גשר בגדה המערבית שלה.
בשעה 17:00 החלה הפעולה כמתוכנן עם התקפה של חטיבה 600 על מתחם מיסורי, אולם עד מהרה החלו הקשיים להיערם ולהעמיד בספק את הצלחת המהלך. צירי התנועה טרטור ועכביש שעליהם נועדו לנוע הכוחות עם ציוד הגישור היו פקוקים והסדרתם הייתה לסוגית מפתח. בנוסף, חטיבה 14 נתקלה בצומת הצירים טרטור-לקסיקון במערך מצרי משמעותי שלא היה ידוע עליו וניהלה שם קרב דמים עם חטיבה 16 המצרית. בשטח שנודע כאזור החווה הסינית עשה החי"ר המצרי החמוש בטילי סאגר שמות בטנקי החטיבה ובכוח החי"ר שצוות אליה על גבי זחל"מים. בקרב שנמשך עד לצהריי ה-16 באוקטובר איבדה החטיבה כ-50 טנקים מתוך 97 שעמדו לרשותה ו-120 מלוחמיה נהרגו. חרף המחיר הכבד מסדרון הצליחה לא הורחב ונותר מאוים, והדבר חסם את הנעת הדוברות לעבר קו המים. זאת ועוד, בבוקר ה-16 באוקטובר נודע כי גשר הגלילים שעליו הטיל צה"ל את יהבו נשבר וכי ייקח שעות ארוכות לתקנו.
על אף האבדות הרבות בקרב החווה הסינית, העדר הסדר בצירי התנועה לעבר אזור הצליחה והתקלות בציוד הגישור, הייתה נקודת אור בכל האמור לחטיבה 247. לאחר שלוחמיה התגברו על מחסור בנגמ"שים ועל איתור כוח הסירות, הם הצליחו להתגנב בחסות הקרב של חטיבה 14 לשטח החצר במעוז מצמד. בשעה 01:25 שידרו לוחמיה את מילת הקוד אקווריום, שמשמעותה כי הסירות הושקו למים, וכעבור מספר דקות שידרו את מילת הקוד אקפולקו ולפיה עלו ראשוני אנשיה על הגדה המערבית של התעלה. עד השעה 11:00 הועברו לשם באמצעות התמסחים, שהיו רכבים אמפיביים שחוברו לכדי דוברות, 27 טנקים של חטיבה 421 ובשטח מצרים ביסס צה"ל ראש גשר משמעותי שכלל גם כ-700 צנחנים.
אולם, חוסר היכולת להקים גשר יציב שיהווה ציר לוגיסטי בין שתי גדות התעלה, וחוסר ההצלחה להסיר את האיום המצרי במתחם החווה הסינית על ציר טרטור, הובילו את הפיקוד העליון להחלטה לעצור את המשך העברת הכוחות לגדה המערבית. בנוסף, הוטל על אוגדה 162 לטהר את צירי טרטור ועכביש ולקדם את הדוברות למעוז מצמד, אך בפועל הדבר לא בוצע לאור החשש מהיפגעות טנקים נוספים מטילי נ"ט. בעוד כוחות חטיבה 421 פרצו לעומק 25 ק"מ בשטח מצרים, השמידו שלושה בסיסי טילים וזרעו בלבול בעורף הצבא המצרי, הוחלט אפוא להשתמש בחטיבת הצנחנים הסדירה 35 בפיקודו של אל"ם עוזי יאירי כדי להתמודד עם לוחמי החי"ר המצרי באזור החווה הסינית.
בליל ה-17-16 באוקטובר 1973 יצא גדוד 890 בפיקודו של סא"ל יצחק מרדכי לטהר את השטח שמצפון לציר טרטור בפאתי מתחם החווה הסינית. המודיעין שבידיו היה מוגבל והמשימה שהוגדרה הייתה לחסל חוליות של ציידי טנקים. בפועל, לחם הגדוד נגד מתחם מצרי חפור היטב, שהיווה את האגף של הארמיה השנייה, ומול עוצמת אש חזקה משמעותית מכל מה שהוערך. עד מהרה, פעולת הטיהור הפכה לקרב חילוץ שנמשך עד לצהריי היום ובמהלכו נהרגו 40 מלוחמי גדוד 890 ועוד תשעה מלוחמי גדוד השריון 100 בפיקודו של סא"ל אהוד ברק שנחלץ לסייע לצנחנים. חרף האבדות הכבדות, אפשר הקרב השני באזור החווה הסינית לקדם את הדוברות ללא הפרעה על ציר עכביש לעבר חצר מעוז מצמד ולהשיק גשר ראשון על התעלה בשעות אחר הצהריים של ה-17 באוקטובר.
המצרים שהבינו כי כוח ישראלי צלח לשטחם בקשו לסכל את המשך צבירת הסד"כ שם ולפגוע במסדרון הצליחה. בבוקר ה-17 באוקטובר יצא כוח מדיביזיה 21 ממתחם מיסורי דרומה לעבר אזור הצליחה אך נהדף באבדות כבדות על ידי גדוד 198 מחטיבה 460. בנוסף, קידמו המצרים את חטיבת השריון 25, שהייתה כפופה לארמיה השלישית, מדרום לצפון במעלה גדת האגם המר הגדול. אולם, היערכות מבעוד מועד של חטיבות 14 ו-217, תוך שיתוף פעולה עם חטיבה 500, הביאו גם לסיכול מהלך זה ולהשמדת מרבית כוחה של החטיבה המצרית. בכך, הוסר סופית האיום על מסדרון הצליחה מכיוון דרום ועם כינון גשר הדוברות בשעה 16:30 ניתן היה לעבור לשלב השני במבצע אבירי לב.
בליל ה-18-17 באוקטובר 1973 צלחו יתרת הכוחות של חטיבה 421 וחטיבות 460 ו-217 מאוגדה 162 את התעלה והחל שלב ההבקעה לשטח מצרים, שסלל את הדרך לסיום המערכה בחזית הדרום כעבור שבוע.