הקרב הימי בדמיאט ובבלטים

הקרב הימי בדמיאט ובבלטים

​​​​​​קרב ימי שנערך בליל ה-9-8 באוקטובר 1973 בין חילות הים של ישראל ומצרים בים התיכון מול חופי דמיאט ובלטים בדלתא של הנילוס. הקרב הסתיים בניצחון מהדהד של חיל הים הישראלי והביא לעליונות ימית של צה"ל במימי הים התיכון בגזרה המצרית​.​

​עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים בצהרי ה-6 באוקטובר 1973 נפתחה מערכה גם בזירה הימית. בליל הלחימה הראשון נערך קרב מול פורט סעיד, אך אוניות חיל הים הישראלי לא הצליחו לפגוע בספינות הטילים (סטי"לים) המצריות ומשכך המתינו לשעת כושר טובה יותר. למחרת יצא כוח בפיקודו של אל"ם מיכאל ברקאי מפקד שייטת 3 לסיור בגזרה שבין בסיס דפנה ששכן על השרטון בימת ברדוויל לבין הדלתא של הנילוס. המטרה הייתה למשוך את ספינות הטילים של הצי המצרי מנמליו הראשיים באלכסנדריה ובפורט סעיד לים הפתוח ולהשמידן. אך גם מארב זה לא הסתיים כמצופה. ספינת הטילים חנית עלתה על השרטון בברדוויל, בעוד שספינת הטילים מזנק איתרה ספינת אויב, אך לא הצליחה לצמצם טווח ולהביא לטיבועה.  

ב-8 באוקטובר 1973 כשלה מתקפת הנגד של צה"ל בחזית המצרית, האבדות בלוחמים ובטנקים היו ניכרות ואווירת דכדוך אפפה את פיקוד הדרום. אולם, בנקודת השפל הזו הגיע ניצוץ ראשון של תקווה דווקא בלחימה בחזית הימית. במפקדת חיל הים בפיקודו של אלוף בנימין תלם​ הוערך, כי המצרים שנהנו מרוח גבית מהישגיהם ביבשה יוציאו את ספינותיהם מהנמלים ויחתרו לקרב חזיתי גם בים. לאור זאת, ניתנה לשייטת 3 הנחייה למקם עם ליל מארב של עשרה סטי"לים באזור דמיאט כדי להשמיד את ספינות האויב. זמן מה לאחר שארבעה מהסטי"לים הוחזרו לבסיס עקב מחסור בדלק ותקלות טכניות, התגלו ארבעה סטי"לים מצריים שיצאו מהנמל באלכסנדריה והוחלט לרדוף אחריהן.

בליל ה-9-8 באוקטובר מעט לאחר חצות נוצר מגע ראשון בין הסטי"לים הישראלים והמצריים. המצרים ירו מספר טילי ים-ים מסוג סטיקס לעבר אניות חיל הים רשף, קשת, סופה וחרב, אך החטיאו בין השאר בשל שימוש בלוחמה אלקטרונית ופיזור מוץ להטעיה. לאחר הירי מיהרו הסטי"לים המצריים מערבה כדי לחמוק מקרב ולשוב לבסיס האם, אך הסטי"לים הישראליים הגבירו מהירות והתקרבו לטווח יעיל של טילי הים-ים מסוג גבריאל. לקראת השעה 01:00 נכנסו חמישה מהסטי"לים לקרב, לאחר שהספינה קשת התפנתה לאחור בשל תקלה, וירו 12 טילי גבריאל ופגזים לעבר הספינות המצריות. שלוש מהן הוטבעו ועשרות מלחים מצריים נספו בים מבלי שלחיל הים הישראלי נגרמו אבדות. הספינה המצרית הרביעית הצליחה להימלט מגורל דומה ושבה לנמל אלכסנדריה בשלום.

בעקבות קרב זה נמנעו המצרים מקרבות ימיים בזירת הים התיכון, ספינותיהם הסתגרו בנמלים והם למעשה השלימו עם העליונות הימית של חיל הים הישראלי בגזרה זו לאורך המלחמה כולה.