טקסט אירוע עליון
קרב ימי שהתחולל בליל
ה-7-6 באוקטובר 1973 בנמל מרסה תלמאת, ששכן על חוף הגדה המערבית של מפרץ סואץ, בין
חילות הים של ישראל ומצרים. קרב זה פתח את המערכה הימית בזירת ים סוף במלחמת יום
הכיפורים.
טקסט אירוע מורחב
בעקבות כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים הוארך משמעותית קו החוף שבשליטת ישראל, בפרט בגזרת ים סוף, והציב בפני חיל הים אתגרים גדולים מבעבר. בעקבות זאת הוקמה מפקדת זירת ים סוף שהתמקמה בבסיס בשארם אל-שיח' ולה היה גם בסיס משני בעיירה ראס סודר בצדו המזרחי של מפרץ סואץ. מפקדה זו הייתה אחראית על משימות הביטחון השוטף בגזרה וערב המלחמה עמד לרשותה כוח סיור של חמש ספינות דבור מפלגה 915 וכן כלי שיט משייטת הנחתות. הדבורים נועדו לאבטח את קו החוף ואת הכניסה למפרץ אילת, ולהגן על בסיסי החיל ועל המתקנים לקידוח נפט באבו רודס מפני חדירות כלי שיט וקומנדו מצריים. הנחתות נועדו להוביל כוחות חי"ר ושריון דרך הים ולהנחיתם בעת הצורך בחופי האויב ולהעביר את הלחימה לשטחו.
פרוץ מלחמת יום הכיפורים בצהריי ה-6 באוקטובר 1973 העמיד את חיל הים בזירת ים סוף בעמדת נחיתות. בעוד שלצי המצרי היו בגזרה ספינות טילים ולוחמי קומנדו שעמדו הכן לקראת פשיטה, הכוח הישראלי הסתמך על הדבורים והנחתות, ונעדר באותה עת לוחמים משייטת 13 שהיה בידם לפגוע בחשאי בנמלים המצריים.
עם תחילת המלחמה סיירו הדבורים באזור אבו רודס-אבו זנימה על רקע היתכנות לפשיטות קומנדו מצריות מהים. בסביבות השעה 22:00 קיבלו צמד הדבורים 864 ו-867 בפיקודם של סגן צבי שחק וסגן מרדכי טנקלביץ בהתאמה, הוראה ממפקדת החיל לשוט לעבר ראס זעפרנה. הוטל עליהם להשמיד שם את מירב כלי השיט, שנועדו להוביל לוחמי קומנדו לחוף הישראלי של מפרץ סואץ ולפגוע בנכסים אסטרטגיים לאורכו. משלא התגלתה במקום נוכחות אויב נעו שני הדבורים לעבר המעגן הסמוך במרסה תלמאת.
ב-7 באוקטובר 1973 סמוך לשעה 01:00 הגיעו שני הדבורים למרסה תלמאת ושם גילו ספינת משמר מסוג ברטרם ושתי סירות גומי ועליהם לוחמי קומנדו מצריים. חרף חוסר מיומנותם של הדבורים בפשיטת קומנדו, הסתער דבור 864 בפיקודו של שחק על המעגן ופתח באש על כלי השיט המצריים. תוך כדי ירי עלה הדבור על שרטון, מנועיו דממו ואנשיו נקלעו למצוקה נוכח אש כבדה שנורתה עליהם מכיוון החוף. דבור 867 נזעק לעזרה, הסיט אליו חלק מהאש וסייע לדבור התקוע להיחלץ מהשרטון. עד סביבות השעה 02:00 יצאו שני הדבורים מטווח הירי המצרי לאחר חילופי אש ממושכים, וכעבור כשעתיים הגיעו לחוף מבטחים באבו זנימה. לכוח היה הרוג אחד ושבעה פצועים בעוד המצרים אבדו את ספינת המשמר, שתי סירות גומי ומספר לוחמי קומנדו הרוגים.
תקיפה זו, שהשמידה את כוח החוד המצרי במקום ופתחה את המערכה הימית בזירת ים סוף, סימנה את קו הפעולה הישראלי בגזרה לאורך המלחמה כולה. הדבר בא לידי ביטוי ביוזמה התקפית רצופה ופגיעה שיטתית בכלי השיט של האויב בתוך בסיסיו כדי לשבש את כוונותיו מבעוד מועד.