קרב ח'אן ארנבה

​​​​קרב שנערך ב-11 באוקטובר 1973 בין אוגדה 210 לבין כוחות סוריים שהתבצרו בעיירה חאן ארנבה. הלחימה במקום היוותה את אות הפתיחה למאמץ ההבקעה של האוגדה לשטח האויב וכיבוש העיירה היה תנאי הכרחי להתקדמותה לעומק סוריה.

ב-10 באוקטובר 1973 התייצבו כוחות צה"ל על הקו הסגול לאחר שעלה בידם בתום חמישה ימי לחימה לבלום את הצבא הסורי, לטהר את רמת הגולן מכוחותיו ולהדפו חזרה לשטחו. בעקבות זאת הוחלט במטה הכללי לנצל את התנופה, ולהעביר את הלחימה לשטח האויב, וזאת כדי לחתור להכרעת סוריה ולהוציאה ממעגל המלחמה. על פי התכנית האופרטיבית היה על צה"ל להתקדם בציר המהיר ביותר לכיוון דמשק וליצור איום ממשי על בירת סוריה. הוחלט אפוא להבקיע דרך הגזרה הצפונית של החזית באמצעות אוגדה 36 בפיקוד תא"ל רפאל איתן ואוגדה 210 בפיקודו של אלוף דן לנר. על אוגדה 146 בפיקודו של תא"ל משה פלד הוטל להישאר במגננה מול הכוחות הסורים בדרום הרמה ובמרכזה ולרתקם. עוד נקבע כי המהלך יתבצע באופן מדורג כאשר אוגדה 36 תבקיע ראשונה בשני מאמצים – צפוני לעבר מזרעת בית ג'אן ודרומי לעבר תל שמס – ובעקבותיה תנוע אוגדה 210.

בבוקר ה-11 באוקטובר פתח צה"ל בריכוך ארטילרי ממושך על מרחב הפריצה לשטח סוריה ובשעה 11:00 פתחה אוגדה 36 במהלך ההבקעה בין מוצבי הבט"ש 104 ו-105. לאור קצב התקדמותה המהיר וההתנגדות המעטה למדי בה נתקלה, החליטו הרמטכ"ל דוד אלעזר ומפקד פיקוד הצפון יצחק חופי להקדים את לוחות הזמנים והורו לאוגדה 210 לפתוח בתנועה. בנוסף, שונה נתיב הפריצה ובמקום שזו תפעל בעקבות אוגדה 36, נקבע שהיא תנוע בציר נפרד על כביש קוניטרה-דמשק (ציר אמריקה) לכיוון העיירה סעסע. ההנחה הייתה כי ההתנגדות במרחב זה תהיה מעטה וכי ניתן יהיה להתקדם מהר יותר לכיוון דמשק על הכביש הראשי.

בשעה 13:00 פתחה אוגדה 210 בתנועה לשטח סוריה כאשר בחוד הובילה חטיבה 179 בפיקודו של אל"ם רן שריג בעוד חטיבות 9 ו-679 נותרו מאחור בעמדת המתנה. גדוד טנקים 96 נועד להבקיע על ציר אמריקה עד לעיירת הגבול חאן ארנבה, שבתחילת המלחמה שימשה כבסיס קדמי לדיביזיה 7 של צבא סוריה, בעוד גדוד הסיור האוגדתי 134 היה אמור לנוע על ציר קרטון, לעקוף את העיירה מצפון ולהמשיך מזרחה על ציר אמריקה. אולם, הנחת היסוד כי ההתנגדות במקום תהיה מעטה התבדתה כעבור זמן קצר, וחטיבה 179 מצאה עצמה נלחמת מול מתחם מבוצר, ממוקש וחפור היטב שהוחזק על ידי כוחות מחטיבת חי"ר 85 הסורית. כבר בתחילת תנועתו של גדוד הסיור בפיקודו של רס"ן חנני תבור הונחתה עליו אש ארטילרית עזה שפגעה בשלושה מהטנקים שלו ולאחר מכן נורו עליו טילי נ"ט שעצרו אותו מלהתקדם מזרחה והסבו לו 12 הרוגים ועשרות פצועים. גם מצבו של גדוד 96 בפיקודו של סרן גיורא בירמן היה בכי רע. הגדוד שהתקדם על הכביש היה נתון לשליטה מלאה של הסורים וספג אש עזה מצד טנקים חפורים בעיירה שלא היה ידוע על קיומם ומצד חוליות נ"ט ניידות. כפועל יוצא מכך רק 6 מתוך 35 טנקים של החטיבה שהחלו את המתקפה הצליחו לעבור את חאן ארנבה או להיות בתוכה ומשכך לא ניתן היה להמשיך ולפתח אותה לעומק.

מפקד חטיבה 179 העביר למפקד האוגדה דיווח על המצב הקשה בו נתונים כוחותיו, אך גם עדכן כי עלה בידי מספר טנקים לעבור את העיירה ולהשתלט על שני צמתים סמוכים. אלוף דן לנר החליט שלא לפגום במאמץ ההבקעה ולנצל גם את ההישג הקטן שהושג עד כה. לפיכך הוא קידם את חטיבה 679 בפיקודו של אל"ם אורי אור כדי שזו תמשיך להתקדם במעלה ציר אמריקה. מח"ט 679 הגיע למסקנה כי כדי להימנע מגורל דומה עליו לטפל תחילה במגנן הנ"ט בחאן ארנבה ולפיכך הקצה גדוד טנקים לפיצוחו ושני גדודים לפריצה. ההתקפה החטיבתית החלה בשעה 15:00 והתנהלה תחת אש כבדה ובמגבלות של הציר לאור היות שני צדדיו ממוקשים היטב. מרבית הטנקים של גדוד 57 נפגעו, המג"ד משה הראל נפצע ומסגרתו למעשה התפרקה. בשעה 16:30 נפגעו ארבעה זחל"מים ובהם גם זחל"ם הפיקוד של מח"ט 679 מירי נ"ט אשר הביאו לעיכוב נוסף. אולם, הצטרפותם של גדודי החטיבה האחרים 93 ו-289 עשתה את ההבדל. ההתנגדות הסורית בחאן ארנבה הלכה ונחלשה וכוחות החטיבה הצליחו להשתלט על הרכס השולט על ציר אמריקה שהיה ממוקם כשישה עד שמונה ק"מ ממזרח לעיירה. כוחותיה הגיעו עד לתל שער והוחלט לנצל את ההצלחה ולהכניס לפעולה גם את חטיבה 9 בפיקודו של אל"ם מרדכי בן-פורת. חטיבה 9 התקדמה בעקבות חטיבה 679 על ציר אמריקה, איגפה את חאן ארנבה מדרום וכבשה את תל אל-כורום במהלך שהחיש את התמוטטות המערך הסורי במרחב. 

עם רדת לילה נמצאו כוחות אוגדה 210 מדרום וממזרח לחאן ארנבה, אך בעיירה עצמה עדיין נותרו כוחות אויב שהיוו איום והפריעו למעבר הדרגים מקוניטרה על גבי ציר אמריקה. כדי לפתוח את הציר נשלח גדוד חרמ"ש  91 בפיקוד סא"ל משה אגוזי בעוד טיהור העיירה מחוליות נ"ט סוריות הוטל על גדוד צנחנים במילואים 471 בפיקודו של סא"ל חזי שלח. הכוחות נתקלו בחוליות נ"ט בצומת הצירים אמריקה-שבתאי ובצומת הצירים אמריקה-ציריך וחיסלו אותן ועברו מבית לבית בעיירה כדי לוודא כי לא נותרה נוכחות אויב שם. אף הלחימה בתוך העיירה עצמה הייתה עיקשת ולגדוד הצנחנים היו באותו לילה 14 הרוגים, רובם אנשי פלוגת ההנדסה, שהזחל"ם שלהם ספג פגיעה ישירה של בזוקה מאחת מאותן חוליות נ"ט.

הקרב בחאן ארנבה הסתיים בעשרות נפגעים לכוחות צה"ל ונמשך מעבר לצפוי. ההסתבכות שם נבעה ממחסור במודיעין ומיישום לקוי של עקרונות המלחמה, אולם משהוכרע מתחם האויב במקום עלה בידי צה"ל להעמיק לתוך רצועת האבטחה הראשונה של הצבא הסורי ולמוטטה.​