עמי רדיאן נולד בשנת 1934 בישראל. בשנת 1952 התגייס לצה"ל, הוצב בפיקוד הנח"ל ועבר הכשרה של לוחם. בשנת 1954 הוסמך כקצין ובתום הכשרתו פיקד בשנים 1955-1954 על בסיס משמר יטבתה במסגרת יחידת נח"ל 906. במהלך תפקידו נתקל במארב מחבלים, בעת שנע בערבה עם נהג ושני אזרחים, וניהל לבדו חילופי אש עם החוליה עד להגעת תגבורת שחילצה אותם. על תפקודו באירוע זה קיבל ציון לשבח, שלימים הומר לעיטור העוז. בתום תפקידו השתחרר מצה"ל ובמערך המילואים שירת ביחידת סיור 177 בחטיבה מרחבית 5, שהגנה על אזור השרון.
בשנים 1957-1956 פיקד על מחלקת ג'יפים ביחידת הסיור ובשנים 1962-1958 פיקד על היחידה. בשנת 1962 התגייס לשירות קבע בצה"ל והוכשר לפיקוד על פלוגה בשריון. בשנים 1963-1962 פיקד על פלוגת טנקים בגדוד 52 ובשנים 1964-1963 פיקד על פלוגת טנקים בגדוד 46 בחטיבה 7.
בשנים 1965-1964 שימש כסגן מפקד גדוד 9 בחטיבה 7 ובשנים 1966-1965 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם). בתום לימודיו פיקד בשנים 1968-1966 תחילה על מדור סיור ובהמשך על ענף סיור בבית הספר לשריון (ביסל"ש), ובמינוי משני פיקד על גדוד חרמ"ש 89 בחטיבה ממוכנת במילואים 8. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת ששת הימים, והגדוד בפיקודו נשלח לחזית המצרית ושהה במשימת רתק של כוחות אויב מול כונתילה שמצפון לאילת. לאחר חציית הגבול והמעבר להתקפה התקדם עם הגדוד לעומק סיני וסייע בכיבוש הציר שהוביל מכונתילה לתמד ומשם לעיירה נח'ל. בתום תפקידו התמנה בשנת 1968 למפקד קורס קציני שריון בביסל"ש ובמינוי משני פיקד על גדוד טנקים 86 בחטיבת השריון במילואים 60. במהלך כהונתו נפצע באורח קשה בעלות רכבו על מוקש באזור בארותיים, ובעקבות זאת שוחרר מתפקידו ועבר תקופת שיקום ממושכת. לאחר התאוששותו מהפציעה שהה בשנים 1970-1969 בלימודים אקדמיים. בשנים 1972-1970 שימש כסגן מפקד ביסל"ש ובמינוי משני שימש כסגן מפקד חטיבת השריון 460.
בשנים 1974-1972 עמד בראש מחלקת תורת חיל השריון במפקדת גייסות השריון (מפג"ש) ובמינוי משני עמד בראש מטה אוגדת השריון 162. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא נשלח עם מטה האוגדה לחזית המצרית. הוא היה מעורב בניהול הלחימה של האוגדה, החל מגיוס יחידותיה ושינוען לצפון התעלה, עבור דרך קרבות הבלימה וצליחת התעלה, ועד לקרב ההתקדמות בשטח מצרים עד העיר סואץ.
בשנים 1975-1974 פיקד על חטיבת השריון הסדירה 14 ובשנים 1976-1975 שהה בלימודים בארצות הברית. בשנים 1977-1976 פיקד על קורס מפקדי גדודים בשריון בביסל"ש בדרגת תת אלוף. בתום תפקידו הדריך תקופה קצרה בקורס מפקדי חטיבות ובשנת 1977 השתחרר משירות קבע בצה"ל.
הוא נפטר ב-7 באפריל 2021.