אריה קרן נולד בשנת 1935 בישראל. בשנת 1953 התגייס לצה"ל ואת עיקר שירותו עשה בחיל השריון. במערכת סיני בשנת 1956 פיקד על מחלקת טנקים והשתתף בכיבוש רצועת עזה. בעשור שלאחר המלחמה מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה במסגרת חיל השריון.
בשנים 1967-1966 מילא תפקיד הדרכה בחיל ובמינוי משני פיקד על גדוד חרמ"ש 121 בחטיבה הממוכנת 8. במלחמת ששת הימים לחם עם הגדוד תחילה בצבא המצרי בסיני ובהמשך בקרב ההבקעה בצפון רמת הגולן נגד הצבא הסורי. בשנים 1968-1967 פיקד על גדוד טנקים 46 בחטיבה 401 ובסיום תפקידו הדריך בקורס מפקדי פלוגות טנקים.
בשנים 1970-1968 שימש סגן מפקד בית הספר לשריון ובמינוי משני כסגן מפקד חטיבה 460. בשנים 1971-1970 שימש כמדריך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה ובשנים 1972-1971 שימש כמדריך הראשי שם. בשנים 1974-1972 פיקד על בסיס האימונים הראשי של השריון בצאלים ובמקביל על חטיבת השריון 500, שהתבססה בחלקה על מילואים ובחלקה על סגל המחנה.
בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים והחטיבה הוכפפה תחת פיקוד אוגדה 162 ולחמה בחזית המצרית. הוא הוביל את החטיבה בקרבות הבלימה, צלח עמה לגדה המערבית של תעלת סואץ והשמיד שורה של בסיסי טילים בשטח מצרים. בנוסף, השתתפה החטיבה בקרב העקוב מדם לכיבוש העיר סואץ שהיה לאקורד הסיום של המלחמה.
בשנת 1974 עמד בראש מחלקת תורת לחימה במחלקת ההדרכה במטה הכללי. בסוף אותה שנה התמנה לסגן מפקד גייסות השריון בדרגת תת אלוף ושימש בתפקיד עד לשנת 1976. בשנת 1977 עמד בראש משלחת צה"ל לאתיופיה ובשנת 1978 השתחרר משירות קבע בצה"ל.