אברהם (אלברט) מנדלר נולד בשנת 1929 באוסטריה ועלה לארץ בשנת 1940. בשנת 1946 הצטרף לשורות ההגנה ובמלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת גבעתי. הוא השתתף במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים ובהמשך שירת בפלוגת הג'יפים החטיבתית שועלי שמשון. עיקר לחימתו הייתה בקרבות לשחרור הנגב נגד הצבא המצרי והוא אף נפצע תוך כדי המצור על הכיס המצרי בפלוג'ה.
בשנת 1949 השתחרר מצה"ל, אך שב לשורותיו כעבור מספר חודשים ומילא בשנים הבאות תפקידי פיקוד והדרכה בגדוד 52 בחטיבת גבעתי. בשנת 1952 פיקד על פלוגת הסיור החטיבתית וכעבור כשנתיים עמד בראש ענף חי"ר בבסיס ההדרכה לחיל הרגלים. בשנים 1959-1958 פיקד על גדוד 51 בחטיבת גולני ובתום תפקידו עבר הסבה לשריון. בשנים 1960-1959 פיקד על גדוד טנקים 52 בחטיבה 7 ובתום תפקידו פיקד על קורס מפקדי פלוגות בחיל השריון.
בשנים 1963-1962 שימש כסגן מפקד חטיבה 7 ובשנים 1965-1963 שב לפקד על קורס מפקדי פלוגות בחיל השריון, במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת השריון במילואים 37. בשנים 1968-1965 פיקד על חטיבה ממוכנת במילואים 8, בכלל זה במלחמת ששת הימים. הוא הוביל אותה בלחימה נגד הצבא המצרי באזור כונתילה ובהמשך בקרב לכיבוש צפון רמת הגולן מול הצבא הסורי.
בשנים 1971-1968 שימש כסגן מפקד גיסות השריון ובשנת 1972 מונה למפקד אוגדת השריון 252 בסיני. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים, וביממת הלחימה הראשונה פיקד על מאמץ הבלימה מול הצבא המצרי שצלח את תעלת סואץ לכל אורכה. עם הגעת כוחות המילואים לחזית, הוא קיבל את האחריות על הגזרה הדרומית של התעלה וניהל קרבות בלימה מול הארמיה השלישית המצרית. הוא נהרג ב-13 באוקטובר 1973 מפגיעה ישירה בנגמ"ש הפיקוד שלו והיה לחלל צה"ל הבכיר ביותר במלחמה.