בני פלד נולד בשנת 1928 בישראל. בשנים 1947-1946 שירת במשטרת היישובים העבריים בגליל העליון. במלחמת העצמאות התנדב לשירות האוויר ושימש כמכונאי מטוסים. בשנת 1949 היה חניך בקורס טיס ולאחר הסמכתו עבר קורס אימון מבצעי על מטוסי מוסטנג ושירת בטייסת 101.
בשנים 1952-1951 פיקד על גף בטייסת 105, שהתבססה על מטוסי ספיטפייר, ובתום תפקידו יצא להשתלמות בבריטניה, שבמסגרתה עבר הסבה למטוסי סילון. בשנים 1954-1953 שימש כסגן מפקד טייסת הסילון הראשונה 117 בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, ובשנים 1956-1955 פיקד על טייסת 113, שהתבססה על מטוסי אוראגן בבסיס חיל האוויר בחצור.
בשנים 1958-1956 פיקד על טייסת 101, שהתבססה על מטוסי מיסטר. במערכת סיני השתתף בגיחה מבצעית לתקיפת המתחם המצרי בראס נצרני בדרום סיני ומטוסו הופל. הוא הצליח לנטוש את המטוס וחולץ מהשטח בהיותו פצוע. בשנת 1958 התמנה לראש מדור אימונים אוויריים במפקדת החיל, והחל את לימודיו בחוג להנדסה אווירונאוטית בטכניון.
בשנים 1963-1962 עמד בראש ענף אמצעי לחימה במטה החיל ובשנים 1967-1964 פיקד על בסיס חיל האוויר בחצור. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת ששת הימים והטייסות שהיו תחת פיקודו השתתפו במבצע מוקד לתקיפת שדות התעופה של מדינות ערב השכנות.
בשנים 1969-1967 עמד בראש מחלקת אוויר והיה מעורב בפעילות המבצעית הענפה של החיל בתקופת מלחמת ההתשה. בשנת 1969 הושאל לתעשייה האווירית שם שימש כמשנה למנכ"ל. בשנים 1973-1971 כיהן בשנית כראש מחלקת אוויר.
בשנים 1977-1973 פיקד על חיל האוויר בדרגת אלוף. כחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובשעות שקדמו לה המליץ על תקיפה מקדימה על שדות התעופה של סוריה ועל מערך ההגנה האווירית שלה. המלצתו נדחתה על ידי הדרג המדיני, וחיל האוויר החל את המלחמה בתנאי פתיחה גרועים. החיל התקשה לפעול מול המערכים הצפופים של סוללות טילי הקרקע-אוויר של האויב ולסייע ביעילות לכוחות היבשה.
למרות זאת, החיל תחת פיקודו הפיל מאות מטוסים, ערך מספר מבצעים משולבים בעורף האויב, השמיד את מערך ההגנה האווירית המצרי לאורך תעלת סואץ וביצע תקיפות נגד יעדים אסטרטגיים בעומק סוריה. לאחר המלחמה הוא הוביל תהליך מקיף של תחקור והפקת לקחים וביצע רה-אירגון במפקדת החיל.
בשנים הבאות לכהונתו עיצב את דמות חיל האוויר מחדש, הן מבחינת מבנה והן מבחינת רכש, ומן הבחינה המבצעית הישגו הגדול התבטא בשנת 1976 במבצע לחילוץ החטופים משדה התעופה של אנטבה באוגנדה. בשנת 1977 השתחרר משירות קבע בצה"ל.
הוא נפטר ב-13 ביולי 2002.