חיים בר לב נולד בשנת 1924 באוסטריה ועלה לארץ בשנת 1939. בשנת 1942 התגייס לשורות הפלמ"ח וכעבור שנתיים הוסמך למפקד מחלקה בהגנה. בשנת 1946 השתתף בשורה של פעולות נגד המנדט הבריטי במסגרת תנועת המרי העברי, בכלל זה בליל הגשרים, בו פיקד על פיצוץ גשר אלנבי.
במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת הנגב נגד הצבא המצרי, תחילה כמפקד הגדוד השמיני, בהמשך כקצין המבצעים החטיבתי ולבסוף כמפקד הגדוד התשיעי. בשנים 1952-1949 מילא תפקידי הדרכה בקורסי הפיקוד המתקדמים בצה"ל ולאחר מכן עמד בראש מטה פיקוד הצפון. בשנים 1955-1954 פיקד על חטיבת גבעתי ובתקופת כהונתו הוביל את מבצע ירקון בו נבדק בחשאי ציר תנועה בסיני. בשנים 1957-1956 עמד מחלקת ההדרכה במטה הכללי ובמינוי משני פיקד על חטיבת השריון במילואים 27. במערכת סיני הוביל את החטיבה בקרב ההבקעה בציר החוף המצרי והגיע עמה לקרבת תעלת סואץ.
בשנים 1961-1957 פיקד על מפקדת גייסות השריון בדרגת אלוף והתמקד בבניין הכוח המשוריין של צה"ל בהיבטי תורת לחימה, הכשרות והקמת חטיבות טנקים נוספות במילואים. בשנים 1963-1961 שהה בלימודים אקדמיים בארצות הברית ובשנים 1966-1964 עמד בראש אגף המטה. בשנים 1967-1966 שהה בלימודים בצרפת, אך בשל המתיחות בגבול ערב מלחמת ששת הימים נקרא לשוב ומונה לסגן הרמטכ"ל. בשנים 1971-1968 כיהן כרמטכ"ל השמיני של צה"ל בדרגת רב אלוף. תקופת כהונתו התאפיינה במלחמת התשה בגבולות ובפרט לאורך תעלת סואץ בה הוקם קו מעוזים שנקרא על שמו.
בשנת 1972 השתחרר משירות קבע בצה"ל ופנה לפוליטיקה. בתקופת כהונתו כשר המסחר והתעשייה בממשלת גולדה מאיר פרצה מלחמת יום הכיפורים, והוא נקרא על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר לסייע בידו לניהולה. בתחילה נשלח לפיקוד הצפון כדי להעריך את המצב ולייעץ לאלוף הפיקוד, אך לאור כישלון מתקפת הנגד בחזית המצרית ומערכת היחסים העכורה בין הקצונה הבכירה בפיקוד הדרום, הוחלט לגייסו לשירות מילואים פעיל. הוא מונה למפקד חזית הדרום והכווין את הלחימה בצבא המצרי, בפרט את המערכה לצליחת תעלת סואץ, עד לסוף המלחמה.
בשנים 1990-1984 כיהן כשר המשטרה בממשלות האחדות הלאומית ובשנים 1994-1992 כיהן כשגריר ישראל ברוסיה. הוא נפטר ב-7 במאי 1994.