דוד שובל נולד בשנת 1947. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1964 והוצב בחיל השריון. הוא הוכשר במקצועות הטנק והוסמך לקצין שריון, מילא שורה של תפקידי פיקוד בחיל והשתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה.
כחודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים מונה למפקד גדוד טנקים 46 בחטיבת השריון הסדירה 401. עם הפתיחה באש, נע הגדוד בפיקודו לגזרה הדרומית של תעלת סואץ ושם ניהל קרבות בלימה מול כוחות הארמיה השלישית המצרית. הוא מילא תפקיד משמעותי בהכרעת כוח מצרי גדול בקרב ואדי מבעוק ומנע ממנו להגיע למעבר המיתלה. בהמשך צלח עם הגדוד את התעלה ובקרב שריון שנערך על אדמת מצרים נפצע וסיים את חלקו במלחמה.
בשנים 1975-1974 שימש כקצין האג"ם של אוגדת השריון הסדירה 252 בסיני, ובשנים 1977-1976 שהה בקורס קציני שריון מתקדם בצבא האמריקני. לאחר שובו לארץ מונה בשנת 1977 למפקד ענף אימון מתקדם בבית הספר לשריון ובמינוי משני למפקד חטיבת השריון במילואים 280.
בשנים 1979-1977 עמד בראש מחלקת תורת חיל השריון (תח"ש) במפקדת גייסות השריון במקביל לפיקוד על חטיבה 280. בשנים 1980-1979 למד במכללה לביטחון לאומי (מב"ל) ובשנים 1981-1980 הדריך בה במקביל לפיקוד על חטיבת השריון במילואים 265 במינוי משני.
בשנים 1982-1981 פיקד על חטיבת השריון הסדירה 14 ובכלל זה במלחמת שלום הגליל. הוא לחם עימה במסגרת אוגדת השריון במילואים 90 בגזרה המזרחית בלבנון נגד הצבא הסורי. בשנים 1983-1982 פיקד על בית הספר לשריון ובשנים 1985-1983 עמד בראש חטיבת התורה והפיתוח (תו"פ) במפקדת חילות השדה בדרגת תת אלוף.
בשנים 1988-1985 שימש כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון במערב גרמניה. לאחר שסיים את תפקידו, השתחרר משירות קבע בצה"ל ועבר למשרד הביטחון שם מילא תפקידי ניהול בכירים. בין השאר, עמד בשנים 1998-1990 בראש האגף לסיוע וליצוא ביטחוני (סיב"ט) ובהמשך כיהן כראש משלחת המשרד בגרמניה.