דורון רובין נולד בשנת 1944 בישראל. בשנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים הסדירה 35. לאחר הסמכתו כקצין חי"ר הדריך בשנת 1965 בבית הספר לקצינים (בה"ד 1). בתום תפקידו שב לחטיבה 35 ומילא במסגרתה שורה של תפקידי פיקוד.
בשנים 1968-1966 פיקד על פלוגה בגדוד 890 ובמהלך מלחמת ששת הימים הוביל אותה בקרב מול המתחם המצרי ברפיח ובמערכה לכיבוש רצועת עזה. בשנים 1970-1968 שימש כסגן מפקד גדוד 50 ובמסגרת מלחמת ההתשה היה מעורב בשורה של מבצעים בחזיתות הלחימה השונות.
בשנים 1971-1970 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם), ובתום לימודיו פיקד בשנים 1973-1972 על גדוד 450, שהכשיר את מפקדי הכיתות בחטיבה. בשנים 1974-1973 פיקד על גדוד 202 ובתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא הוביל את לוחמיו במרדפים אחר חוליות קומנדו מצריות שהוחדרו לסיני, ומילא תפקיד משמעותי בהדיפת מתקפה מצרית בואדי מבעוק.
בשנים 1975-1974 שימש כקצין האג"ם של פיקוד הצפון ובתום תפקידו יצא ללימודים בצרפת. לאחר שובו לארץ פיקד בשנים 1979-1977 על בה"ד 1, ובמהלך מבצע ליטני עמד בראש כוח, שהתבסס על סגל הפיקוד שלו ועל צועריו ולחם נגד אירגוני המחבלים בדרום לבנון.
בשנים 1981-1979 פיקד על חטיבה 35, ובתקופת כהונתו הוביל את לוחמיה במבצעים רבים נגד יעדי מחבלים בלבנון. בשנים 1982-1981 עבר הסבה לשריון ובעקבות זאת מונה למפקד חטיבה 500. שלושה ימים לאחר כניסתו לתפקיד פרצה מלחמת שלום הגליל, והוא הוביל את החטיבה בציר ההר לעבר כביש ביירות-דמשק ולחם מול הצבא הסורי בקרב עין זחלתא.
בשנים 1983-1982 פיקד על אוגדת השריון במילואים 194 בפיקוד המרכז ובשנים 1985-1983 פיקד על אוגדת השריון הסדירה 162. בשנים 1987-1985 עמד בראש חטיבת התורה והפיתוח (תו"פ) במפקדת חילות השדה. בשנים 1991-1987 עמד בראש מחלקת ההדרכה במטה הכללי בדרגת אלוף. בשנת 1992 השתחרר משירות קבע בצה"ל.
הוא נפטר ב-19 בינואר 2018.