דב (דוביק) תמרי נולד בשנת 1936 בישראל. בשנת 1954 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות בצנחנים. הוא השתתף בפעולות התגמול באמצע שנות החמישים ועל תפקודו במבצע שומרון בפשיטה על תחנת המשטרה בקלקיליה קיבל את צל"ש הרמטכ"ל שהומר לעיטור העוז. במערכת סיני השתתף בקרב העקוב מדם במעבר המיתלה בו גם נפצע. לאחר המלחמה השתחרר משירות בצה"ל, אך בתחילת שנות השישים שב לשירות בקבע במסגרת חטיבת הצנחנים הסדירה 35.
בשנים 1962-1961 פיקד על סיירת הצנחנים ובשנים 1963-1962 שימש כסגן מפקד גדוד 890. בתום תפקידו שימש כחמישה חודשים כסגן מפקד סיירת מטכ"ל, ובשנים 1967-1964 פיקד על היחידה. הוא הוביל אותה בשורה של מבצעים מיוחדים מעבר לקווי האויב ופעמיים קיבל את צל"ש הרמטכ"ל. בתום תפקידו' ולאחר שלחם במלחמת ששת הימים, יצא לקורס פיקוד ומטה בחיל הנחתים האמריקני.
בשנים 1970-1968 שימש כסגן מפקד חטיבה 35 בתקופת מלחמת ההתשה, והשתתף במרדפים אחר מחבלים בגבול ירדן ובתכנון מבצעים נגד יעדים בשטח מצרים. בתום תפקידו עבר הסבה לשריון ובסיום הכשרתו פיקד בשנים 1972-1970 על חטיבת השריון הסדירה 401.
בשנים 1973-1972 שימש כסגן מפקד אוגדת השריון הסדירה 252 שהוצבה בסיני והועלה לדרגת תת אלוף. בשנת 1973 מונה לסגן מפקד גייסות השריון ובמינוי משני לסגן מפקד אוגדת השריון במילואים 162. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובראשיתה היה אחראי על קליטת כוחות האוגדה ושינועם קרוב ככל האפשר לקו התעלה בסיני, תוך התגברו על קשיים לוגיסטיים. בהמשך מילא תפקיד מרכזי בניהול הלחימה הן בקרבות הבלימה והן במערכה לצליחת התעלה. הוא היה אחראי על קידום ציוד הגישור לקו המים, ולאחר העברת הלחימה לשטח מצרים הפעיל כוחות חי"ר לטיהור החיץ החקלאי מכוחות אויב.
לאחר המלחמה ובצל הנסיגה מאדמת מצרים בתחילת 1974 פיקד לזמן קצר על אוגדה 143. לאחר חודשים ספורים בתפקיד התמנה למפקד אוגדה 162 עליה פיקד בשנים 1975-1974. בשנים 1976-1975 שימש כעוזר ראש אגף המודיעין ובמסגרת תפקידו התמקד בהקמת חיל המודיעין כגוף מטה של האגף. בשנים 1977-1976 כיהן כקצין מודיעין ראשי והיה למפקד הראשון של החיל. בשנים 1981-1977 פיקד על המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה ובמינוי משני שימש כסגן מפקד פיקוד הדרום. בשנת 1982 השתחרר משירות קבע בצה"ל.