גדעון גורדון נולד בשנת 1926 בישראל. בתחילת שנות הארבעים הצטרף לשורות אירגון ההגנה והיה לנוטר במשטרת היישובים העבריים שפעלה בחסות המנדט הבריטי. בשנת 1947 סיים קורס מפקדי מחלקות בהגנה והוסמך לקצין ובמלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבה 8. באמצע שנות החמישים מילא תפקידי מטה במפקדת גייסות השריון ובכלל זה במערכת סיני.
בשנים 1958-1957 הדריך בקורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון ובשנים 1959-1958 פיקד שם על קורס קציני שריון. בשנת 1960 היה חניך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה ובשנים 1961-1960 עמד בראש ענף תורת הקרב והלחימה במחלקת ההדרכה במטה הכללי. בשנים 1964-1962 שימש כמפקד פלוגת צוערים בבית הספר לקצינים ובשנים 1966-1964 פיקד על גדוד טנקים 46 בחטיבת השריון הסדירה 7.
בשנים 1968-1966 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון 14 ובכלל זה במלחמת ששת הימים. הוא לחם עימה בחזית המצרית, השתתף בקרב לכיבוש מתחם אום כתף ובהמשך התקדם עמה לעומק סיני. בשנים 1969-1968 שימש כסגן מפקד חטיבה 11 והיה מעורב בהסבתה מחטיבת חי"ר לחטיבה ממוכנת. בשנים 1971-1969 פיקד על חטיבה 11 בדרגת אלוף משנה ובשנים 1972-1971 פיקד על מתקן האימונים של חיל השריון בצאלים, שעל בסיסו עתידה הייתה לקום חטיבת השריון 500.
בשנת 1972 השתחרר משירות קבע בצה"ל אך בשירות המילואים קיבל את הפיקוד על חטיבה ממוכנת 670. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים לחם עם החטיבה במסגרת אוגדה 146 בקרבות הבלימה בדרום רמת הגולן, ובהמשך התמקד במשימת ההגנה על גזרה זו בעת שצה"ל העביר את הלחימה לשטח סוריה. בתום המלחמה הועברה החטיבה לפיקוד הדרום והייתה בתעסוקה מבצעית ובמשימות אבטחה בשטח מצרים. הוא המשיך לפקד על החטיבה במסגרת שירות המילואים עד לשנת 1975 ולאחר מכן עמד בראש מטה אוגדה 36 עד לשנת 1977. בתפקידו האחרון בשירות מילואים שימש כראש מטה ב' של אוגדה 252.
הוא נפטר ב-3 במרץ 2014.