גיורא רם נולד בשנת 1935 בישראל. בשנת 1953 התגייס לצה"ל והתנדב לקורס טיס אותו סיים כעבור כשנתיים. בתום הקורס, בשנת 1955, עבר הכשרה על מטוסי ספיטפייר ומוסטנג ובהמשך עבר הסבה למטוסי סילון. הוא השתלב במערך הקרב ונטל חלק כטייס מבצעי במערכת סיני. לאחר המלחמה שימש מדריך בבית הספר לטיסה בבסיס חיל האוויר בתל נוף.
בשנת 1957 השתחרר מצה"ל ובמשך שלוש שנים שהה באזרחות. בשנת 1960 שב לשירות בקבע כטייס קרב ובהמשך היה לסגן מפקד טייסת מיראז'. בשנים 1967-1965 פיקד על טייסת 113, שהתבססה על מטוסי אוראגן. במלחמת ששת הימים השתתף במבצע מוקד לתקיפת שדות התעופה הערביים ובגיחות תקיפה בסיני וברמת הגולן.
בשנים 1969-1967 פיקד על טייסת תעופה בבסיס חיל האוויר בחצור. בתקופת כהונתו לחם במלחמת ההתשה מעת לעת כטייס מיראז' ולזכותו נזקפו שתי הפלות של מטוסי קרב סוריים. בשנים 1970-1969 שהה בלימודים אקדמיים ובסיומם פיקד בשנים 1972-1970 על בית הספר לטיסה בבסיס חיל האוויר בחצרים. בתום תפקידו פיקד מספר חודשים על זרוע האוויר במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה והועלה לדרגת אלוף משנה.
בשנים 1973-1972 עמד בראש מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר ובתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים. במסגרת תפקידו היה אחראי על ניהול הלחימה באוויר, ובכלל זה על הקצאת מטוסים למשימות מגוונות ועל הורדת פקודות מבצע לבסיסים ולטייסות. בסיום המלחמה קיבל את הפיקוד על בסיס חיל האוויר ברמת דוד ושירת בתפקיד זה עד לסוף שנת 1976.
בשנים 1979-1977 היה מדריך במכללה לביטחון לאומי (מב"ל) בדרגת תת אלוף ובמינוי משני פיקד על מוצב השליטה הקדמי של חיל האוויר בפיקוד הצפון. בשנים 1981-1979 עמד בראש להק אוויר ושימש כסגנו של מפקד החיל. לאחר חופשה ללא תשלום בת שמונה חודשים, שימש בשנים 1983-1982 כעוזר ראש אגף המטה ובכלל זה בתקופת מלחמת שלום הגליל.
בשנת 1983 השתחרר משירות קבע בצה"ל.