יצחק בן דב נולד בשנת 1932 בישראל. בשנת 1950 התגייס לצה"ל כעתודאי, למד הנדסת בניין בטכניון והתמחה בהקמת שדות תעופה. תוך כדי לימודיו הוסמך לקצונה ובסיומם הוצב בחיל ההנדסה. במערכת סיני הכשיר מסלול נחיתה מאולתר סמוך למעבר המיתלה ובסיומה עסק בהכשרת דרכי גישה בשטח שנכבש מידי המצרים.
בשנים 1961-1960 פיקד על יחידת הבינוי בבסיס חיל האוויר תל נוף ובשנים 1962-1961 פיקד על פלוגה בגדוד הנדסה 601. בשנת 1962 שימש כקצין הנדסה במפקדת גייסות השריון ובשנת 1963 עמד בראש מדור תכנון מבנים במפקדת קצין הנדסה ראשי. בשנים 1966-1963 שהה באתיופיה במסגרת משלחת של צה"ל וסייע בבניית שדות תעופה עבור חיל האוויר המקומי.
בשנים 1972-1967 שימש כקצין הבינוי של חיל האוויר, בכלל זה במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. במסגרת תפקידו היה מעורב בהקמתם של שדות התעופה של חיל האוויר בחצי האי סיני לאחר כיבושו בשנית מידי המצרים. בשנים 1976-1972 שימש כקצין הנדסה ראשי בדרגת תת אלוף.
במהלך כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים ועיקר תשומת ליבו הוקדשה למאמץ לצליחת תעלת סואץ. הוא פיקד על המאמצים לקידום ציוד הגישור לקו המים במבצע אבירי לב ועל הקמת מערכת הגשרים בין שתי גדות התעלה. בנוסף, החיל סייע תחת פיקודו בפינוי שדות מוקשים, בפריצת דרכים ובבניית ביצורים בקווי ההגנה החדשים בתום המלחמה. בשנת 1976 השתחרר משירות קבע בצה"ל ובשירות המילואים היה חבר בצוות תכנון של מפקדת פיקוד הדרום. הוא נפטר ב-27 בינואר 2017.