משולם רטס (כרמל) נולד בשנת 1935 ברומניה. הוא עלה בשנת 1949 לישראל וכעבור ארבע שנים התגייס לצה"ל והוצב בחיל השריון, שם עשה את עיקר שירותו הצבאי. באמצע שנות החמישים הוסמך כקצין שריון ובמערכת סיני הוביל את המחלקה בפיקודו בקרב מול הצבא המצרי.
לאחר המלחמה מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה במסגרת חטיבת השריון הסדירה 7 ובמפקדת גייסות השריון. בשנת 1965 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם). במלחמת ששת הימים שימש כסגן מפקד גדוד ולחם בסיני מול הצבא המצרי, ולאחריה התמנה למדריך ראשי במתקן האימונים של חיל השריון.
בשנים 1971-1969 פיקד על גדוד טנקים 46 בחטיבת השריון הסדירה 401 והוביל אותו בפעילות מבצעית במלחמת ההתשה בחזית המצרית. בשנים 1972-1971 שימש כסגן מפקד חטיבה 401. בתום תפקידו מונה למפקד קורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון ובמינוי משני היה למפקד גדוד 71 בחטיבה 460, שהתבססה על סגל הפיקוד של בית הספר ועל צועריו. כיממה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים הועלה עם הגדוד לתגבור רמת הגולן והוכפף תחת פיקוד חטיבה 7.
מפתיחת המערכה השתתף הגדוד בקרבות הבלימה בצפון הרמה מול כוחות דיביזיה 7 של הצבא הסורי. ב-9 באוקטובר 1973 הוא הוביל את לחימת הגדוד בפתחת קוניטרה למרגלות הר חרמונית במאמץ לבלום מתקפת נגד סורית. בעיצומה של הלחימה, שנודעה כקרב על עמק הבכא, ספג הטנק בפיקודו פגיעה ישירה והוא נהרג. לאחר נפילתו הוענק לו עיטור העוז על אומץ ליבו ועל יכולת הפיקוד שלו בקרב שבלם את התקדמות הסורים ותוך יחסי כוחות נחותים.