משה לוי נולד בשנת 1936 בישראל. בשנת 1954 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. בשנת 1955 הוסמך כקצין חי"ר והתמנה למפקד מחלקה בגדוד 890 של הצנחנים. במערכת סיני צנח עם הגדוד בקרבת מעבר המיתלה ושימש כקצין המבצעים שלו. בשנים 1959-1957 פיקד על יחידת הסיור של חטיבת הצנחנים ולאחר מכן השתחרר משירות בצה"ל.
בשנת 1961 התגייס בשנית ובמקביל ללימודיו שימש כסגן מפקד גדוד 57. בשנים 1964-1963 שימש כקצין האג"ם של חטיבת הצנחנים הסדירה 35 ובשנים 1965-1964 למד במכללה לפיקוד ומטה. בשנים 1966-1965 שימש כסגן מפקד בית הספר לצניחה וללוחמה זעירה ובשנים 1968-1966 פיקד עליו. בתקופת כהונתו התחוללה מלחמת ששת הימים והוא השתתף במבצע מוסק לכיבוש העיירה המצרית ראס סודר שעל חוף מפרץ סואץ.
בשנים 1969-1968 שימש סגן מפקד חטיבת בקעת הירדן ובשנים 1970-1969 פיקד עליה. כהונתו בחטיבת הבקעה התאפיינה במרדפים אחר חוליות מחבלים שחדרו מגבול ירדן ובסיכולן במסגרת מלחמת ההתשה בחזית המזרחית.
בשנים 1973-1970 פיקד על חטיבת הצנחנים במילואים 317 ובשנים 1974-1973 עמד בראש מטה פיקוד המרכז. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים ובמסגרת תפקידו פעל לחיזוק ההגנה על הגבול עם ירדן כהיערכות לתרחיש של פתיחת חזית לחימה שלישית.
בשנים 1975-1974 עמד בראש מחלקת המבצעים באגף המטה ובשנים 1977-1976 פיקד על אוגדת השריון במילואים 880. בשנים 1981-1977 פיקד על פיקוד המרכז בדרגת אלוף ובשנים 1983-1982 שימש כסגן הרמטכ"ל וראש אגף המטה. במהלך כהונתו פרצה מלחמת שלום הגליל והוא היה שותף בתהליך קבלת ההחלטות בדרג הפיקוד העליון ובאופן ניהולה.
בשנים 1987-1983 כיהן כרמטכ"ל ה-12 של צה"ל בדרגת רב-אלוף. כהונתו עמדה בסימן הנסיגה המדורגת משטח לבנון ובכינון רצועת הביטחון בחלקה הדרומי. בנוסף הוביל תהליכים חשובים בבניין הכוח של צה"ל דוגמת הקמתה של מפקדת חילות השדה והקמתן של חטיבות החי"ר הסדירות גבעתי ונח"ל.
בתום כהונתו השתחרר משירות קבע בצה"ל ונפטר ב-8 בינואר 2008.