משה (מוסה) פלד נולד בשנת 1926 בישראל. בשנת 1940 הצטרף לארגון ההגנה ושימש כקשר. בשנת 1946 סיים קורס מפקדי כיתות ובתחילת 1948 היה חניך בקורס האחרון של מפקדי המחלקות של ההגנה אשר שובש בשל מלחמת העצמאות. הוא הוצב בחטיבת גולני, לחם במסגרתה בקרבות בעמק הירדן ובגליל המזרחי, ואף נפצע בקרב עם הצבא הסורי במשמר הירדן. בהמשך פיקד על פלוגת הפשיטה החטיבתית והוביל את לוחמיה במבצע חירם לשחרור הגליל מצבא ההצלה, בלחימה נגד הצבא המצרי במבצע חורב ובכיבוש אילת מידי הצבא הירדני במבצע עובדה.
בשנת 1949 השתחרר משירות בצה"ל, אך במסגרת שירות המילואים שלו הקים את סיירת חטיבה 9 ובשנת 1951 יצא לקורס מפקדי גדודים. בשנת 1955 הקים את גדוד הסיור הפיקודי 181 של פיקוד הצפון ומונה למפקדו. בשנת 1958 שב לשירות קבע, ובמקביל לתפקידו כמפקד גדוד 181 הדריך בקורס למפקדי פלוגות בבית הספר לשריון.
בשנים 1962-1960 פיקד על גדוד טנקים 52 בחטיבה 7 ובתום תפקידו יצא לקורס קציני שריון מתקדם בארצות הברית. בשנים 1964-1963 פיקד על קורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון. בשנים 1965-1964 פיקד על חטיבת המילואים 8 ובשנים 1967-1965 פיקד על חטיבה ממוכנת 14 אשר בתקופת כהונתו הפכה לחטיבה סדירה. בשנת 1967 התמנה לראש מטה אוגדה 36 ובמסגרת תפקידו לקח חלק בכיבוש צפון השומרון ורמת הגולן במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה התמנה לראש מחלקת תורת לחימה במחלקת ההדרכה במטה הכללי ובמינוי משני פיקד על חטיבה ממוכנת 670.
בשנים 1969-1968 שימש כסגן מפקד אוגדה 252 ותקופת כהונתו עמדה בסימן מלחמת ההתשה בקו התעלה. הוא היה מעורב בהקמת קו המעוזים ובניהול הלחימה השוטפת נגד הצבא המצרי. בשנים 1972-1970 פיקד על המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה בדרגת תת אלוף ובמינוי משני פיקד על חטיבת השריון במילואים 179.
בשנים 1974-1972 פיקד על אוגדת השריון 146 שהייתה כפופה לפיקוד המרכז והייתה בבחינת כוח עתודה מטכ"לי. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים ולאור החשש לנפילת רמת הגולן נשלחה האוגדה לחזית הסורית. הוא הוביל את מתקפת הנגד של צה"ל בדרום רמת הגולן, הביא לחיסול הכוחות הסוריים בכיס חושניה ולהדיפתם מעבר לקו הסגול. לקראת סוף המלחמה הועברה האוגדה לשטח סוריה ותחת פיקודו נוהלו קרבות להגנת המובלעת שבשליטת צה"ל ולהדיפת מתקפות של צבאות סוריה, עיראק וירדן.
בתום המלחמה ירד עם האוגדה לסיני ותגבר את פיקוד הדרום עד ליישום הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים. בשנים 1979-1974 פיקד על מפקדת גייסות השריון בדרגת אלוף. בתקופת כהונתו פעל לשיקום חיל השריון שנפגע קשות במלחמה, הכפיל את כוחותיו ואיגד אותם בשלושה גייסות.
בשנת 1980 השתחרר משירות קבע בצה"ל. בשנים 1992-1987 ניהל את הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) והבריא אותה ממשבר כלכלי עמוק. הוא נפטר ב-16 באפריל 2000.