נחמיה קין נולד בשנת 1925 ברומניה. בשנת 1941 הגיע לארץ בספינת מעפילים, אך נתפס בידי שלטונות המנדט הבריטי ונכלא למשך כשנה במחנה המעצר בעתלית. במהלך שנות הארבעים הצטרף לשורות ההגנה ועם פרוץ מלחמת העצמאות שימש תחילה כשליש בחבל נפתלי ובהמשך פיקד על מוצב מחלקתי ליד גבעת חיים בשרון בגבול המשולש במסגרת חטיבת אלכסנדרוני.
לקראת סוף המלחמה הועבר לחטיבת גבעתי ושימש כקצין השלישות של גדוד 53. בשנת 1949 היה לקצין השלישות של חטיבה 17 ולאחר מכן שימש כעוזר קצין השלישות במפקדת פיקוד המרכז. בשנים 1953-1950 שימש כמזכיר הפיקוד העליון ובשנים 1954-1953 שימש כראש לשכתו של ראש אגף כוח אדם (אכ"א) במטה הכללי. בשנים 1956-1954 עמד בראש ענף תנאי שירות במחלקת פרט באכ"א ולאחר מכן יצא ללימודים, אשר נקטעו בשל מערכת סיני בה נקרא לשמש כעוזרו של ראש מחלקת פרט. בשנים 1958-1957 שימש כקצין השלישות של פיקוד המרכז ובשנים 1959-1958 היה חניך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה.
בשנים 1961-1959 עמד בראש ענף 3 במחלקה לתכנון וארגון באגף המטה ובשנים 1962-1961 עמד בראש מחלקת ארגון באגף האפסנאות (אג"א). בשנים 1964-1962 עמד בראש מחלקת חישוב ותקציבים באג"א ובשנים 1966-1964 שימש כקצין הספקה ראשי. בשנים 1969-1966 שימש כנספח צה"ל באיטליה, שוויץ ויוגוסלביה ובשנים 1972-1969 שימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.
בשנים 1974-1972 עמד בראש אג"א בדרגת אלוף. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא היה אחראי על ניהולה מן ההיבט הלוגיסטי. במסגרת תפקידו וויסת את הציוד לסוגיו, דוגמת מזון, דלק, תחמושת וחלפים בין היחידות ופעל לדחיפתו מהמחסנים העורפיים לדרג הלוחם בחזית. בשנת 1974 השתחרר משירות קבע בצה"ל, אך בשירות מילואים שימש כעוזר ראש אג"א לנושאי הספקת חירום מחו"ל. הוא נפטר ב-5 במאי 2008.