פנחס נוי נולד בשנת 1935 בפולין. בגיל שנה עלה עם משפחתו לארץ ובשנת 1953 התגייס לצה"ל. במהלך שירותו הוסמך לקצין בצנחנים והשתתף בפעולות התגמול. הוא השתתף במבצע שומרון לפיצוץ תחנת המשטרה בקלקיליה באוקטובר 1956 ועל פועלו קיבל את צל"ש הרמטכ"ל שבהמשך הומר לעיטור הגבורה. זמן קצר אחר כך לחם במערכת סיני נגד הצבא המצרי.
בשנים 1962-1960 שימש כקצין מודיעין בחטיבת גולני ובשנים 1965-1963 היה חבר במשלחת צבאית למזרח אפריקה שם אימן את צבאות אוגנדה, טנזניה וקניה. בשנים 1968-1967 מונה למפקד גדוד 13 בחטיבת גולני ובמהלך תפקידו פרצה מלחמת ששת הימים. הגדוד תחת פיקודו כבש את אזור הבניאס, טיהר את העיר קוניטרה ותפס את פסגת החרמון.
בשנים 1969-1968 עמד בראש מטה החטיבה המרחבית 820 ששלטה על שטח רמת הגולן. בשנים 1972-1969 שימש כמדריך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם) ובמינוי משני פיקד על גדוד 171 שהיה כפוף לחטיבה 5 ופעל בצפון בקעת הירדן. בשנת 1972 שימש כקצין אג"ם במפקדת אוגדה 146 שהייתה כפופה לפיקוד המרכז.
בשנת 1973 שב לשמש מדריך בפו"ם ובהמשכה מונה למפקד חטיבה מרחבית 275 בדרגת אלוף משנה. כחודש לאחר כניסתו לתפקיד פרצה מלחמת יום הכיפורים ומתוקף תפקידו הוביל את החטיבה בקרבות הבלימה בצפון תעלת סואץ ואת ניסיונות החילוץ של לוחמי המעוזים בגזרתו. בשנים 1979-1975 פיקד על חטיבה ממוכנת 422. בשנת 1980 השתחרר משירות קבע בצה"ל. הוא נפטר ב-18 בנובמבר 2016.