שמעון בן שושן

​​​​מפקד גדוד טנקים 257, שלחם במסגרת חטיבת השריון במילואים 421 בחזית המצרית. הגדוד בפיקודו השתתף בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של התעלה ולאחר מכן היה מופקד על גרירת גשר הגלילים לנקודת הצליחה במבצע אבירי לב. הוא נפצע באורח קשה מפגיעת טיל נ"ט בלחימה על הציר המוביל לתעלה וסיים את חלקו במלחמה

 

שמעון בן שושן נולד בשנת 1939 במרוקו. בגיל עשר עבר לנורבגיה וכעבור שנה עלה ב-1950 לישראל במסגרת עליית הנוער. בשנת 1956 התגייס לצה"ל והוצב בחיל השריון בו עשה את כל שירותו הצבאי. בתום הסמכתו כאיש צוות טנק שירת בגדוד 52 בחטיבת השריון הסדירה 7. 

בשנת 1958 סיים קורס קצינים ובתחילת 1959 הוכשר כקצין שריון. הוא שב לחטיבה ובשנים 1960-1959 פיקד על מחלקת טנקים בגדוד 52. בשנים 1964-1960 מילא שורה של תפקידי הדרכה בבית הספר לשריון, בכלל זה כמדריך בקורס מפקדי טנקים וכעוזר המדריך הראשי, ובד בבד סיים קורס מפקדי פלוגות. בשנים 1965-1964 שב לשרת בגדוד 52, תחילה כסגן מפקד פלוגה ולאחר מכן כמפקד. בדצמבר 1964 הוענק לו ציון לשבח ממפקד גייסות השריון על תפקודו בקרב עם הסורים בגזרת קיבוץ דן, במסגרת המערכה על המים. 

בשנים 1967-1966 שהה בלימודים ובסיומם שימש בשנים 1968-1967 כקצין האג"ם של חטיבה ממוכנת 45, בכלל זה במלחמת ששת הימים. הוא לחם במסגרתה תחילה נגד הצבא הירדני בצפון השומרון ובהמשך נגד הצבא הסורי באזור הבניאס. בשנים 1969-1968 שימש כסגן מפקד גדוד 82 בחטיבה 7 ובתום תפקידו למד בשנים 1970-1969 במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם). בסיום לימודיו שירת בשנים 1972-1970 במתקן 500 בצאלים, תחילה כמפקד המטווח החילי של השריון ובהמשך כמדריך ראשי. 

בשנים 1973-1972 עמד בראש ענף תורת לחימה במפקדת גייסות השריון ובמינוי משני פיקד על גדוד טנקים 257 בחטיבת השריון במילואים 421. כשלושה חודשים לאחר מינויו למפקד הגדוד פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא נשלח עם לוחמיו לחזית המצרית. הוא הוביל אותם בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של התעלה, בפרט בגזרת מתחם חמוטל, ובהדיפת מתקפת הנגד המצרית. בהמשך, השתתף הגדוד בפיקודו במבצע אבירי לב והוטל עליו לגרור את גשר הגלילים לנקודת הצליחה. במהלך הפעולה הגשר נקרע ובעקבות זאת נשלח עם הגדוד לסייע בפתיחת פרוזדור הצליחה לתנועה. ב-16 באוקטובר 1973, בעיצומה של המשימה, הוא נפצע באורח קשה מפגיעת טיל נ"ט וסיים את חלקו במלחמה. לאחר תקופת טיפולים ממושכת והפוגת לימודים בת למעלה משנה שב לפעילות מלאה. 

בשנים 1976-1975 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון במילואים 656, ובשנים 1977-1976 עמד בראש מטה אוגדת השריון במילואים 440 בדרגת אלוף משנה. בשנים 1978-1977 פיקד על חטיבת השריון במילואים 265 שהתבססה על טנקי שלל והייתה כפופה לאוגדה 440. בשנים 1981-1978 הוא הדריך בפו"ם ובשנת 1982 השתחרר משירות קבע בצה"ל. זמן קצר לאחר פרישתו פרצה מלחמת שלום הגליל בלבנון ובמסגרת שירות המילואים שימש כקצין קישור במפקדת גיס 479, שהייתה אחראית על ההגנה על רמת הגולן.

הוא נפטר בדצמבר 2025.