יעקב (ג'קי) אבן נולד בשנת 1933 בישראל. בשנת 1951 התגייס לצה"ל והוצב בחיל השריון בו עשה את עיקר שירותו הצבאי. הוא הוכשר כלוחם ובהמשך כקצין ובשנים 1955-1954 פיקד על מחלקת טנקים בגדוד 82 בחטיבת השריון הסדירה 7.
בשנים 1956-1955 הדריך בקורס לקציני שריון בבית הספר לשריון, ובמערכת סיני פיקד על פלוגת צוערים שהשתתפה בקרבות לכיבוש רצועת עזה. על תפקודו בלחימה במצרים תוך כדי פציעה קיבל צל"ש ממפקד פיקוד הדרום. בשנים 1959-1958 פיקד על קורס מפקדי טנקים בבית הספר לשריון ובשנים 1962-1960 שימש כקצין האג"ם של חטיבה 7.
בשנים 1963-1962 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם). בשנת 1965 נשלח למערב גרמניה כדי לקלוט את טנקי הפטון מתוצרת ארצות הברית ועם שובו לארץ פיקד בשנים 1966-1965 על גדוד 79 בחטיבה 7. בשנים 1967-1966 שימש כסגן מפקד בית הספר לשריון. במהלך כהונתו פרצה מלחמת ששת הימים ובתחילה שימש כסגן מפקד חטיבת השריון במילואים 520 ובהמשך מונה למפקדה. הוא הוביל אותה בכיבוש של מעבר המיתלה ושל חלק מהחוף המזרחי של מפרץ סואץ.
לאחר המלחמה עבר בשנים 1968-1967 קורס שריון מתקדם בצבא האמריקני ולאחר שובו לארץ שימש בשנים 1969-1968 כמדריך בפו"ם. בשנים 1971-1969 פיקד על חטיבה 7 והוביל אותה בפעילות מבצעית בתקופת מלחמת ההתשה. בשנים 1972-1971 פיקד על בית הספר לשריון ובתום תפקידו שב לשמש בשנים 1973-1972 כמדריך בפו"ם.
בקיץ 1973 כחודש וחצי לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים מונה לסגן מפקד אוגדת השריון במילואים 143. עם פרוץ המלחמה השתתף בקרבות לבלימת הצבא המצרי בסיני ובהמשך ניהל את מתחם "החצר" בקרבת מעוז מצמד בו בוצעה צליחת התעלה. במסגרת תפקיד זה הכווין את העבודה ההנדסית המורכבת תחת אש וריכז את מלאכת הגישור במקום שאיפשרה את העברת הלחימה לשטח מצרים.
בשנים 1975-1974 פיקד על אוגדה 143 ובשנים 1978-1975 שימש כסגן מפקד פיקוד הדרום. בשנים 1979-1978 למד במכללה הבריטית ללימודי ביטחון בלונדון. לאחר שובו לארץ הועלה לדרגת אלוף ובשנים 1983-1980 פיקד על המכללה לביטחון לאומי (מב"ל).
בשנת 1983 השתחרר משירות קבע בצה"ל וזמן קצר אחר כך השתלב בשירות החוץ ושימש כשלוש שנים כקונסול ישראל בלוס אנג'לס.