צורי שגיא נולד בשנת 1934 בישראל. בשנת 1952 התגייס לצה"ל ואת עיקר שירותו עשה בחטיבת הצנחנים. באמצע שנות החמישים השתתף במסגרת החטיבה בשורה של פעולות תגמול לאורך קווי שביתת הנשק ובמערכת סיני פיקד על פלוגה בגדוד 890 עימה צנח באזור המיתלה. בשנים הבאות מילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה בחטיבה והיה בשליחות לאתיופיה שבמסגרתה הדריך ואימן את צבאה.
בשנים 1965-1963 פיקד על גדוד 890 בחטיבת הצנחנים הסדירה 35. בשנים 1967-1965 נשלח לאיראן כדי להכשיר קציני צבא שלה בלחימת קומנדו, ובנוסף סייע למורדים הכורדים בצפון עיראק בלחימתם נגד המשטר המרכזי בבגדאד. במלחמת ששת הימים לקח חלק בכוח המוטס שהשתלט יחד עם חיל הים על שארם אל-שיח'.
בשנים 1968-1967 שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה 35 ובמהלך כהונתו השתתף בפשיטת צה"ל לעיירה כראמה בירדן. בשנים 1969-1968 שימש כקצין האג"ם של פיקוד המרכז בתקופת מלחמת ההתשה והכווין את פעולות הפיקוד במרדפים אחר חוליות מחבלים שחדרו משטח ירדן. בשנים 1971-1969 פיקד על חטיבת חי"ר במילואים 5 ובשנים 1973-1971 פיקד על החטיבה המרחבית 820 שהייתה אחראית על הביטחון השוטף ברמת הגולן. יממה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים העביר את הפיקוד על רמת הגולן והתמנה למפקד מחוז מירון בפיקוד הצפון.
עם תחילת הלחימה הופקד על הגנת קו הגבול עם לבנון וסיכל ניסיונות חדירה של מחבלים לשטח ישראל. זמן קצר לאחר סיום המלחמה התמנה למפקד חטיבת הצנחנים במילואים 317 ופיקד עליה בקרבות להגנת המובלעת הישראלית בשטח סוריה עד לנסיגה ממנה בעקבות הסכם הפרדת הכוחות. בשנים 1976-1974 שימש כמדריך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה ובשנים 1980-1977 פיקד על מרחב שלמה בסיני בדרגת תת אלוף.
בשנים 1981-1980 למד במכללה לביטחון לאומי ובשנים 1983-1981 פיקד על אוגדה מרחבית 81 בפיקוד המרכז.
בשנת 1984 השתחרר משירות קבע בצה"ל.