אריה (בירו) דיין נולד בשנת 1927 ברומניה. במלחמת העולם השנייה שהה במחנות העבודה שהפעילו הנאצים כחלק ממתחם מחנה ההשמדה אושוויץ בפולין וניצל בעור שיניו ממוות. בתום המלחמה עלה לארץ באניית מעפילים ובהמשך התגייס לשורות הפלמ"ח.
במלחמת העצמאות לחם בשורות הגדוד הרביעי בחטיבת הראל בקרבות לפריצת הדרך לירושלים ובמבצע חורב לטיהור הנגב מכוחות הצבא המצרי. זמן מה לאחר המלחמה עבר לשרת בצנחנים ובמחצית הראשונה של שנות החמישים השתתף בחלק ניכר מפעולות התגמול. במערכת סיני היה מפקד פלוגה בגדוד 890 ונטל חלק בקרב המיתלה. לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון ובמסגרת החיל מילא שורה של תפקידי פיקוד והדרכה. בשנים 1965-1964 שימש מדריך בקורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון ובשנים 1966-1965 שימש סגן מפקד בית הספר לשריון. בשנים 1968-1967 פיקד על קורס מפקדי פלוגות בבית הספר לשריון בד בבד עם מינוי משני כמפקד גדוד טנקים 129 בחטיבה ממוכנת במילואים 8. במלחמת ששת הימים פיקד על לחימת הגדוד בקרב ההבקעה בצפון רמת הגולן ואף נפגע באורח קשה בפניו. בשנים 1970-1968 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון במילואים 200 ובשנים 1973-1970 עמד בראש מטה אוגדת השריון במילואים 143.
בשנים 1974-1973 שימש מדריך במכללה לפיקוד ומטה ובמינוי משני פיקד על חטיבה ממוכנת במילואים 875. במהלך תפקיד זה פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא לחם עם החטיבה במסגרת אוגדה 252 בחזית המצרית. הוא השתף בקרבות הבלימה בגזרה הדרומית של תעלת סואץ וביום ה-12 למלחמה נפצע ופונה לאחור. בשנים 1975-1974 מונה לסגן מפקד אוגדת השריון במילואים 210. בשנים 1979-1975 פיקד על מרחב שלמה בסיני בדרגת תת אלוף ונטל חלק חשוב במימוש הסדר הביניים עם מצרים. בשנים 1984-1979 שימש כקצין חיל ראשי להגנה אזרחית ולהגנה מרחבית שהיה אמון על הגנת העורף. בשנת 1984 פרש משירות קבע בצה"ל. הוא נפטר ב-15 באפריל 2006.