גבי עמיר נולד בשנת 1934 בישראל. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת בנח"ל. לאחר תקופה קצרה באזרחות התגייס בשנית והיה לקצין בגדוד 52, שעבר מחטיבת גבעתי לחטיבת השריון הסדירה 7, והוסב לגדוד חרמ"ש. לאחר התאוששותו מפציעה במבצע שומרון בו הותקפה משטרת קלקיליה מילא שורה של תפקידי פיקוד בחטיבה 7.
בשנים 1966-1965 פיקד על קורס מפקדי טנקים בבית הספר לשריון. בשנים 1967-1966 פיקד על גדוד שריון 82 ולחם עימו במלחמת ששת הימים בחזית המצרית. זמן קצר לאחר המלחמה מונה לסגן מפקד חטיבת השריון 401, ובשנים 1970-1968 שימש כקצין האג"ם של מפקדת גייסות השריון.
בשנים 1972-1971 פיקד על חטיבה 7 ובתום תפקידו מונה למפקד בית הספר לשריון ובמינוי משני למפקד חטיבה 460, שהתבססה על סגל ההדרכה והצוערים שם. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא פיקד על לחימת חטיבה 460 בחזית המצרית במסגרת אוגדה 162. הוא לחם בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ וצלח לגדה המערבית שלה על גבי גשר היוניפלוט. בשטח מצרים פגעה חטיבתו בבסיסי טילים רבים של ההגנה האווירית המצרית וכבשה את אזור התעשייה של העיר סואץ. לאחר המלחמה, מונה לסגן מפקד גייסות השריון בדרגת תת אלוף והתמקד בהקמתה של אוגדת השריון במילואים 880.
בשנים 1976-1974 הוא פיקד על אוגדה זו ובשנים 1977-1976 עמד בראש מחלקת המבצעים במטה הכללי. זמן מה לאחר שחרורו משירות קבע בצה"ל התגייס לשורות המשטרה ומונה לעוזר ראש אג"ם בדרגת תת ניצב. בשנים 1985-1981 פיקד על מחוז מרכז בדרגת ניצב ובשנים 1988-1985 פיקד על מחוז תל אביב. לאחר כהונה כסגן מפכ"ל המשטרה פרש משורותיה ובשנים 1993-1991 כיהן כנציב שירות בתי הסוהר בדרגת רב-גונדר. הוא נפטר ב-4 במאי 2005.