קלמן מגן נולד בשנת 1929 באוסטריה. בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ ובגיל 16 התגייס לשורות האצ"ל. במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת גבעתי בצבא המצרי בחזית הדרום. באמצע שנות החמישים השתתף בפעולות התגמול במסגרת שירותו בחטיבת גולני. בקרב באזור ניצנה הוא נפצע ועל פועלו שם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל שלימים הומר לעיטור העוז.
בשנת 1956 לקח חלק במערכת סיני ולאחר המלחמה עבר הסבה מחי"ר לשריון. בשנים 1963-1962 פיקד על פלוגה בקורס קציני שריון ובשנים 1964-1963 פיקד על גדוד 82 בחטיבה 7. בשנים 1965-1964 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון 200 ובשנים 1968-1965 כיהן כקצין האג"ם של מפקדת גייסות השריון.
בשנים 1970-1968 פיקד על חטיבת השריון 14 והוביל אותה בלחימה במלחמת ההתשה נגד המצרים בקו תעלת סואץ. בשנת 1970 התמנה לראש מטה אוגדה 252 בחצי האי סיני. בשנים 1972-1971 יצא ללימודים אקדמיים ובשנים 1973-1972 פיקד על המכללה לפיקוד ומטה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים עמד בראש מפקדת אוגדה מאולתרת שניהלה קרבות לבלימת הצבא המצרי בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. בעיצומה של המלחמה מונה למפקד אוגדה 252 בדרגת אלוף בעקבות נפילתו של אלוף אלברט מנדלר. תחת פיקודו לחמה האוגדה בגזרה הדרומית, צלחה את תעלת סואץ ולחמה בעומק השטח המצרי. עם החתימה על הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים מונה מטעם צה"ל על מימושו בשטח.
הוא נפטר ב-10 במרץ 1974 בעת שירותו.