נתן (נתק'ה) ניר נולד בשנת 1935 בפולין. בשנת
1948 עלה לארץ עם משפחתו לישראל והתגייס לצה"ל בשנת 1953. הוא הוצב בחיל
השריון ושירת במגוון תפקידי פיקוד בחטיבה 7, בכלל זה מפקד מחלקת טנקים במערכת סיני
אשר השתתפה בכיבוש רצועת עזה.
בשנת 1959 נמנה על משלחת לאנגליה שהשתלמה על טנק
הצנטוריון לקראת קליטתו בצה"ל. בתחילת שנות השישים פיקד על פלוגת טנקים בגדוד
82 ובהמשך מילא תפקידי הדרכה במסגרת החיל. בשנת 1964 נמנה על משלחת למערב גרמניה
שהשתלמה על טנק הפטון ועם שובו מונה לסגן מפקד גדוד 79 בחטיבה 7. לאחר שנת לימודים
במכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) מונה למדריך ראשי בבית הספר לשריון. במלחמת ששת
הימים פיקד על גדוד טנקים 63, לחם עימו בקרב על המתחם המצרי באום כתף ובסיומו נפצע
באורח קשה ברגליו. לאחר תקופת החלמה ממושכת שב לתפקידו בבית הספר לשריון.
בשנים 1971-1969 שימש מדריך בפו"ם ולאחר מכן שב
לנתיב הפיקוד בשדה ובשנים 1972-1971 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון במילואים 217.
בשנים 1974-1972 פיקד על חטיבה 217 ובמוקד כהונתו הייתה הלחימה במלחמת יום
הכיפורים. הוא הוביל אותה בקרבות הבלימה הקשים בחזית התעלה ובפרט באזור גשר פירדן,
והשתתף עימה במארב שהביא להשמדת חטיבה 25 המצרית. בהמשך הוא צלח עם החטיבה לגדה
המערבית של התעלה ופגע בבסיסי טילים רבים של ההגנה האווירית המצרית.
בשנים
1975-1974 שהה בהשתלמות במכללה לפיקוד ומטה של הצבא האמריקני. עם שובו משם הועלה
לדרגת תת אלוף ומונה למפקד מתקן האימונים בצאלים. בשנים 1977-1976 שימש כראש מטה
פיקוד הצפון ובשנים 1979-1977 פיקד על אוגדת השריון במילואים 880. לאחר
שחרורו משירות קבע בצה"ל עמד בשנים 1984-1980 בראש האגודה למען החייל.
הוא
נפטר ב-18
בינואר 2015.